Page 538 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקלח‬

‫סימן שלז – דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין‬

‫סעיף א‬

‫א[ דבר שאינו מתכוין‪:‬‬
‫א‪ .‬דין דבר שאינו מתכוין ‪ -‬דבר שאין מתכוין מותר (שו"ע)‪ ,‬אפילו במקום דבמתכוון‬
‫איכא איסור דאורייתא‪{ .‬אות א}‪ .‬והוא שלא יהא פסיק רישיה (שו"ע)‪ ,‬שבודאי‬

‫תעשה מלאכה האחרת‪{ .‬סק"ב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרירת מטה כסא וספסל‪( :‬א) במתכוון ‪ -‬איכא בזה משום חשש חופר דהוא תולדה‬
‫דחורש‪ ,‬אבל חופר גמור לית בזה‪ ,‬דאינו חופר כדרכו במרא וחצינא אלא כלאחר‬
‫יד‪ ,‬ובפרט כשגורר בבית ולא בשדה‪ ,‬דמקלקל הוא על ידי החריצים‪ ,‬ומדרבנן הוא‬

‫דאסור‪{ .‬ס"ק ג ואות א}‪.‬‬
‫(ב) באינו מתכוון ‪ -‬גורר אדם מטה כסא וספסל‪ ,‬כיון דדבר שאין מתכוין מותר‪,‬‬
‫דאע"ג דבגרירתו מצוי שיעשו חריצים בקרקע‪ ,‬אפ"ה לאו פסיק רישא הוא אפילו‬

‫בקרקע שאינה מרוצפת‪ ,‬דאפשר שפיר שלא תחרוץ בקרקע‪{ .‬שו"ע וסק"ג}‪.‬‬
‫(ג) קטנים ‪ -‬מותר בין גדולים ובין קטנים אף דיכול ליקחם על כתפו‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
‫(ד) גדולים ביותר‪ :‬א‪ ,‬על הארץ ‪ -‬אסור‪ ,‬דפסיק רישא הוא דבודאי יעשה חריץ‪.‬‬
‫{סק"ד}‪ .‬ב‪ ,‬בקרקע מרוצפת ‪ -‬אפילו מרוצץ בשיש אסור‪ ,‬דגזרינן מרוצף אטו אינו‬
‫מרוצף‪{ .‬סק"ד}‪ .‬ג‪ ,‬בעיר שרובה מרוצפת ‪ -‬מסתברא דאם כל העיר מרוצף באבנים‬
‫או בקרשים יש להקל בזה‪ ,‬דאפילו באינו מרוצף לית בזה גררא דאורייתא מכמה‬

‫אנפי‪{ .‬אות ב}‪.‬‬
‫ג‪ .‬ריבוץ הבית ‪ -‬מותר לרבץ הבית‪[ ,‬להזות מים על קרקע הבית כדי שלא יעלה האבק]‪ ,‬כיון‬
‫שאינו מתכוין להשוות גומות אלא שלא יעלה האבק (שו"ע)‪ .‬דאע"ג דבהרבצה‬
‫כמה פעמים מתמלאים הגומות בעפר ובאבק‪ ,‬אפ"ה מותר‪ ,‬כיון דאינו מתכוין וגם‬

‫לאו פסיק רישא הוא‪ .‬ואפילו בקרקע שאינה מרוצפת מותר‪{ .‬שו"ע וס"ק ה}‪.‬‬

‫סעיף ב‬

‫ב[ כיבוד הבית‪:‬‬
‫א‪ .‬דין כיבוד הבית ‪ -‬אסור לכבד הבית‪ ,‬דמזיז עפר ממקומו‪ ,‬ויש בזה משום שבות‪.‬‬