Page 539 - IYUN
P. 539
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שלז ש דיי כיבוד הבית ודבר שאינו מתכויי תקלט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) [טלטול עפר שלא מן המוכן ,וגם עשית גומא] .גם משוה הגומות בכיבודו ,שמתמלאין
הגומות שבבית מהעפר והוי בנין .ואי מיכוין בזה משמע בתוס' ורמב"ם דיש בזה
חיוב חטאת ,ודעת הרמב"ן דהוא רק בנין כלאחר יד כל זמן שלא נעשה בידים
ממש {ס"ק ו וד"ה אסור ואות ג ועי' אות ד}.
ב .אינו מתכוין לאשווי גומות -אפ"ה אסור דפסיק רישא הוא .וי"א דחיישינן שמא
מתוך טרדתו לכבד וליפות הקרקע ישכח וישוה הגומות במתכוין .ויש מתירין.
דס"ל דגם בזה אינו ודאי שישוה גומות ,ולא גרע מריבוץ דשרי בס"א ,וגם למזיז
עפר ממקומו ג"כ לא חייש ,שכשאדם מכבד את הבית אינו מכבד אלא עפר
תיחוח ובזה ליכא משום חופר גומא[ .ולאיסור מוקצה של טלטול עפר גם כן לא חייש,
דהוי לה טלטול מן הצד על ידי דבר אחר לצורך שבת]{ .שו"ע וס"ק ו-ח ואות ז}.
ג .במרוצף -מותר (שו"ע) ,בין מרוצף באבנים ובין בקרשים{ .ס"ק ז} .הגה :ויש מחמירין
אפי' במרוצף (רמ"א) .בין באבנים ובין בקרשים דס"ל דבאין מרוצף הוי פ"ר וגזרינן
מרוצף אטו אינו מרוצף{ .ס"ק ט}[ .ואפשר דהמנהג שהביא הרמ"א שנוהגין להחמיר בזה
באיסור כיבוד נתייסד מימי קדמונים משום דחששו לאיסור טלטול מוקצה שמצוי להיות על
הקרקע עצמות וקליפין .אולם מדסיים הרמ"א משמע לא כן {ד"ה ויש מחמירין}].
ד .אם רוב בתי העיר מרוצפים -אם כל בתי העיר מרוצפים [או עכ"פ רובם] באבנים
או בלבנים [וכ"ש בקרשים] ,אפשר דמותר לכבד ,דלא גזרו על רובה מפני מיעוטה.
אולם יש עוד סברא ,דבין הרבדים יש חשש דאשווי גומות גם במרוצפין .ולפ"ז
כשבתי העיר כולם או רובם מרוצפים בקרשים אין להחמיר במרוצפים[ .וגם
לאיסור מוקצה אין לחוש ,דהוי כגרף של רעי ,ועוד דהו"ל טלטול מן הצד ע"י דבר אחר לצורך
שבת .ואין להתיר אלא במכבדת רכה שאין חשש שבירה .ומ"מ המיקל אין למחות בידו]{ .ד"ה
ויש מחמירין}.
ה .כשנתכבד מע"ש ורוב בתי העיר מרוצפין -יש לצרף לזה ג"כ סברת הראב"ד דאפילו
באינו מרוצף לאו פ"ר הוא{ .ד"ה ויש מחמירין}.
ו .ע"י נכרי -מותר (רמ"א) ,אפילו בשאינו מרוצף ,דהא הוא אינו מתכוין רק לכבד
הבית ,ואף דהוא פ"ר לענין הגומות ,מותר ע"י א"י ,דבאמירה לא"י לא קפדינן
כולי האי{ .ס"ק י}.
ז .ע"י בגד או כנף אווז קל( :א) נטילת האבק -מותר (רמ"א) .דכיון שהם קלים אינו
נוטל בהם רק האבק שלמעלה ולא אתי לאשויי גומות{ .ס"ק יא}[ .ואפי' יש בבית
דברים האסורים בטלטול הו"ל כגרף של רעי {ס"ק יב}] .והמ"א הביא בשם רש"ל שמחמיר
בכנף אווז וסברתו דע"י זה יכול ג"כ לבוא לאשויי גומות כמו ע"י שאר מכבדת .וכן
הולך
במדבר
(שמד)
