Page 540 - IYUN
P. 540
עיון ההלכה תקמ
מצדד הא"ר .ובבאור הגר"א משמע שמפקפק על כל ההיתר זה אפילו ע"י בגד.
{ד"ה וכן}.
(ב) לכבד היטב בהם -אם רוצה לכבד בהם היטב את כל העפרוריות הנמצאות
בארץ אסור .ובחיי אדם פרש טעם ההיתר ,מפני שהוא שינוי גדול ,ולפי זה יהיה
מותר אפילו ירצה לכבד היטב ,ומלשון הדרכי משה לא משמע כן ,ובלבוש משמע
דמשום שינוי גדול לחוד לא רצה להתיר לכתחלה{ .ס"ק יא ואות ח}.
(ג) בקרקע מרוצפת -מסתברא דיש להקל בכל זה ,דבלא"ה הרבה פוסקים
מקילין במרוצף אפילו במכבדת ממש .ואף בשאינו מרוצף מי שנוהג להקל
כוותיה דהרמ"א בודאי אין למחות בידו דנוכל לצרף בזה דעת הראשונים שסוברין
דכיבוד אינו פ"ר{ .ד"ה וכן}.
ח .בבארשט -כתב בספר כלכלת שבת דה"ה בבארשט הרכים דינו ג"כ ככנף אווז.
ובאמת עיקר ההיתר דבגד או כנף אווז ג"כ אינו היתר ברור ,דכמה פוסקים פקפקו
ע"ז וכנ"ל .וע"כ נלענ"ד דאין להתיר אלא באותו שפרט הרמ"א ומשום דהוי שינוי
גדול ג"כ שאין דרכו לכבד בזה בחול ,משא"כ בבארש"ט שדרכו לכבד בזה בימות
החול ג"כ והוי זילותא דשבת .אך אם הבית היה מרוצף יש לסמוך ע"ז דכמה
ראשונים סוברין דאפילו במכבדת ממש מותר לכבד במרוצף{ .ד"ה הקלים}.
ט .מכבדות העשויות מקיסמים וענפי אילן יבשים -אסור לכבד הבגדים ע"י מכבדות
העשויים מקסמים[ ,אפילו באופן שמצד הכיבוד בעצמם אין בהם איסור ,כגון בבגד ישן
שאין מקפיד עליו וכדומה] ,שלא ישתברו קסמיהם (רמ"א) .וה"ה שאסור בהם לכבד
את השלחן [אף על פי שכיבוד השלחן מותר מצד עצמו] ,ולפ"ז ה"ה שאסור לכבד
הבית במכבדות העשויות מענפי אילן יבשים שאינם נכפפים ,דבודאי נשברים
כשמכבדין בהם .והטעם ,דהוי כמו סותר כלי .ואף שמקלקל פטור ,מ"מ אסור
לכתחלה .ויש מפקפקין דלאו פסיק רישא הוא ,ומ"מ נראה שאין כדאי להקל בזה,
דמחזי כעובדא דחול וכמזלזל באיסור שבת{ .רמ"א וס"ק יג -יד וד"ה שלא ישתברו}.
סעיף ג
י] סיכת קרקע והדחתה -אין סכין את הקרקע[ ,דרכם היה לסוך שמן על הקרקע של
בית המרחץ וכיוצא בו ולהתגלגל עליהם] .ולא מדיחים אותו[ ,היו פוקקין סילון שהמים
נכנסו דרך בה לבית המרחץ ,ופותחים נקב שבצד אחר ,שילכו אותם המים ומנקים את הקרקע
מפני הזוהמא] ,דחיישינן להשוות גומות[ .ואפי' למאן דשרי כבוד בשבת ,שאני הכא דכיון
