Page 541 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫תקמא‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שלז ש דיי כיבוד הבית ודבר שאינו מתכויי‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫שהוא רוצה ליפות את הקרקע לסוך אותה או להדיחה‪ ,‬חיישינן שמא יראה גומות וישכח ויבא‬

‫להשוותם במתכוין]‪{ .‬שו"ע וס"ק טו‪-‬טז}‪.‬‬
‫יא‪ .‬הדחה בקרקע מרוצף ‪ -‬לא‪ ,‬אפילו הוא מרוצף (שו"ע)‪ ,‬דגזרינן אטו שאינו‬

‫מרוצף‪[ .‬והא דהתיר לענין כיבוד ולא גזר כן‪ ,‬משום דכיבוד הוא יותר דבר נחוץ מהדחה]‪.‬‬
‫ודע דהדחת רצפת הקרשים שנוהגין כהיום‪ ,‬יש בזה עוד איסור לעשות בשבת‬
‫מלבד הדחה‪ ,‬דהא צריך לזה שריית אלונטית במים כידוע‪ ,‬ויש בזה משום כיבוס‪.‬‬

‫{ס"ק יז}‪.‬‬
‫יב‪ .‬נפיחה בפיו או בכלי‪( :‬א) לצורך המרחץ ‪ -‬אסור‪.‬‬
‫(ב) לכבד הבית ‪ -‬מותר [לצורך שבת]‪{ .‬ד"ה ולא מדיחין}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ג[ צידוד חבית על הארץ‪:‬‬
‫א‪ .‬דין וטעם האיסור ‪ -‬אסור לצדד חבית [מלאה] על הארץ‪ ,‬שתעמוד בקרקע יפה ע"י‬
‫הצידוד‪[ .‬וכן לא יכריע החבית וישפוך ממנה‪ ,‬אלא מגביה מן הארץ ושופך שאל"כ יחפיר מן‬
‫הארץ בודאי]‪ .‬ואף שמקלקל הוא‪ ,‬וגם מלאכה שא"צ לגופה היא‪ ,‬וגם חופר כלאחר‬
‫יד הוא‪ ,‬אעפ"כ אסור מד"ס‪ ,‬דכיון שהיא כבידה יבא להשוות גומות ודאי והוי‬
‫פסיק רישיה‪ .‬דע"י הצידוד גופא נעשה הקרקע חלקה בלא גומות‪ .‬אבל מתוס'‬
‫משמע דלא הוי פ"ר אלא דאסור מטעם שמא ישכח ויבוא להשוות גומות‬

‫במתכוין כדי שיהא נוח לו הצידוד‪{ .‬שו"ע וס"ק יח – כ ועי' אות טז}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקרקע מרוצפת ‪ -‬התו"ש כתב דמותר‪ ,‬אפילו לדעת השו"ע דס"ל דהוי פ"ר‪ ,‬לא‬

‫גזרו בזה במרוצפת‪ ,‬והפמ"ג מצדד להחמיר‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשכל בתי העיר מרוצפים ‪ -‬מסתברא דאם כל בתי העיר מרוצפים אין להחמיר בזה‪.‬‬

‫{אות יז}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬