Page 542 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקמב‬

‫סימן שלח – דברים האסורים בשבת משום השמעת קול‬

‫סעיף א‬

‫א[ קול שיר‪:‬‬
‫א‪ .‬בכלי או ביד דרך שמחה ושיר ‪ -‬השמעת קול בכלי שיר אסור (שו"ע)‪ ,‬ולאו דוקא‬
‫בכלי שיר אלא אף ביד‪ ,‬כגון להכות כף אל כף‪ ,‬היכא שהוא דרך שמחה ושיר‪,‬‬

‫אסור‪ ,‬מטעם ‪ -‬שמא יתקן כלי שיר‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי לשמח התנוק ולהשתיקו ‪ -‬יראה לעשות זה כלאחר יד דשרי‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ג‪ .‬להנעים הקול בפה כעין שיר ‪ -‬אם לא עביד מעשה‪ ,‬שרי‪ .‬ולכן אלו שקורין לחבריהם‬
‫ומצפצפים בפיהם כמו צפור‪ ,‬מותר לעשותו בשבת (רמ"א)‪ ,‬אפילו אם מנעים‬

‫הקול כעין שיר‪ ,‬דלא גזרו בזה היכי דעביד בפה‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטפת מים מכלי מלא נקבים לכלי מתכות‪( :‬א) כדי להשמיע קול נעים ‪ -‬אסור‪ ,‬דזה‬

‫הוי ג"כ ככלי שיר‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫(ב) לחולה להרדימו ‪ -‬שרי‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫(ג) להטיף בחוזק כדי שיקץ הבריא ‪ -‬שרי‪ ,‬דלא הוי ככלי שיר‪ ,‬כיון שאין עושה‬
‫בנעימה ובנחת‪ ,‬דקול כזה אדרבה היה מרדימו יותר‪ ,‬אלא עושהו בחוזק כדי‬
‫שייקץ ע"י הקול וע"כ שרי‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬

‫ב[ קול שאינו דרך שיר‪:‬‬
‫א‪ .‬הקשה על הדלת [מכוון להשמיע קול‪ ,‬ואינו דרך שיר]‪( :‬א) בכלי שאינו מיוחד לכך ‪-‬‬
‫מותר (שו"ע ורמ"א)‪ .‬אף שכונתו להשמיע קול כדי שיפתחו לו‪ ,‬מותר‪ ,‬ואפילו אם‬
‫מקיש בכלי‪ ,‬כיון שאינו דרך שיר‪{ .‬ס"ק ב ואות ד}‪ .‬ובהגר"א כתב דהעיקר בזה כדעת‬

‫הירושלמי שמחמיר בזה‪ .‬אך העולם נוהגין להקל כדעת השו"ע {ד"ה אבל}‪.‬‬
‫ולהקיש על הדלת כלאחר יד‪ ,‬מותר לכו"ע‪{ .‬ד"ה אבל}‪.‬‬

‫(ב) בכלי המיוחד לכך ‪ -‬אסור (רמ"א)‪ ,‬דחיישינן שמא יכוין לשיר‪[ .‬ובלבוש נתן טעם‬
‫שמא יתקננו {אות ו}]‪ .‬וכ"ש להשמיע קול בכלי שקורין קאמער טאן פשיטא דאסור‪,‬‬
‫דכלי שיר הוא וגם הוא מכוין לשיר‪{ .‬ס"ק ד}‪[ .‬ולענין אם מותר לטלטל אותו הכלי אם‬
‫מקרי כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬הפ"מ מסתפק בזה {ד"ה אסור}]‪ .‬אולם בפיה"מ להרמב"ם‬