Page 543 - IYUN
P. 543
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שלח ש דברים האסורים בשבת משום השמעת קול תקמג
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) משמע דמותר להקיש על הדלת אפילו בשלשלת הקבוע שם הואיל ואינו עושה
כדרך שיר{ .ד"ה על}.
(ג) בשעת הדחק לצורך שבת ולצורך מצוה -יש להקל .אבל לכתחלה צריך לזרז
את עצמו שלא יבוא לזה ,וגם בדיעבד אם יכול למשוך את החוט ע"י איזה שינוי
טוב יותר שיעשה כן{ .עי' ד"ה הואיל}.
(ד) בכלי המיוחד לשבת ,ומ"ט -בפמ"ג ובתו"ש מתיר להקיש על הדלת בכלי
המיוחד רק לשבת{ .עי' ד"ה הואיל}.
ב .עינבל( :א) למשוח בחוט העינבל כדי שישמעו אנשי הבית והחצר ויפתחו לו -
אסור .שזה הכלי מיוחד להשמיע קול והוא כונתו ג"כ לזה{ .ס"ק ה}.
(ב) כשאינו יכול לכנוס לישן בלא זה -יש לסמוך להקל משום כבוד שבת .אבל
לכת' צריך לזרז עצמו שלא יבא לידי זה .וגם בדיעבד אם יכול למשוך את החוט
ע"י שנוי טוב יותר שיעשה כן{ .עי' ד"ה הואיל}.
(ג) כדי להשמיע למשרתת -אין להקל בזה כלל ,דאפשר לו בלא"ה ויש בזה
זילותא דשבת{ .ד"ה הואיל}.
(ד) האם מותר לפתוח הדלת כשיודע שיש בו עינבל ,ומ"ט -להט"ז אסור ולהמ"א
שרי ,דהרי כשפותח הדלת בשבת אין מכוין להשמיע קול .ומדברי הגר"א מוכח
דהוא סובר כהט"ז ,דכיון דהעינבל מיוחד להשמיע קול ,אין נ"מ במה שהוא אינו
מכוין לזה[ .וגם בדעת המ"א צ"ע כונתו {אות ח}].
וע"כ בודאי מהנכון שיסיר מע"ש העינבל מע"ג הפתח או שיפקקנו בצמר או
במוכין שלא ישמע קולו ,אך במקום הדחק [כגון ששכח ולא הסירו מע"ש וכל כה"ג]
נראה דיכול לסמוך על הסברא הנ"ל להקל כיון שאינו מכוין להשמיע קול{ .ס"ק ו}.
ג .דבר המיוחד להשמיע קול אך אינו מכוין ,כגון ללבוש בגד שיש בו עינבל -העינבל
שנעשה לכתחלה והוקבע בהבגד כדי להשמיע קול ,והוא לובש הבגד ,נעשה
כאילו מכוון לזה{ .אות ז}.
ד .ברזל שהפתח נפתח וננעל בו ,מה דינו להקיש בו על הדלת -נראה דמותר להקיש
בו על הדלת כדי שישמעו אנשי הבית לפתוח לו ,שזה הברזל מיוחד רק לפתוח בו
את הדלת או לנעול{ .ס"ק ד}.
ה .פרוכות שיש בהן פעמונים להשמיע קול -כתב הט"ז דאסור כיון דעיקר עבידתיה
לקלא .והש"ך חולק עליו מטעם דהא קי"ל דלצורך מצוה שרי ,והכא נמי צורך
מצוה הוא כדי שישמעו העם ויקומו .ותו דאותו הפותח הפרוכת אין מכוין
הולך
במדבר
(שמד)