Page 543 - IYUN
P. 543

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שלח ש דברים האסורים בשבת משום השמעת קול תקמג‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫משמע דמותר להקיש על הדלת אפילו בשלשלת הקבוע שם הואיל ואינו עושה‬
                                                                                                                                                                                                    ‫כדרך שיר‪{ .‬ד"ה על}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫(ג) בשעת הדחק לצורך שבת ולצורך מצוה ‪ -‬יש להקל‪ .‬אבל לכתחלה צריך לזרז‬
                                                                                                                                          ‫את עצמו שלא יבוא לזה‪ ,‬וגם בדיעבד אם יכול למשוך את החוט ע"י איזה שינוי‬

                                                                                                                                                                                    ‫טוב יותר שיעשה כן‪{ .‬עי' ד"ה הואיל}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ד) בכלי המיוחד לשבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬בפמ"ג ובתו"ש מתיר להקיש על הדלת בכלי‬

                                                                                                                                                                                       ‫המיוחד רק לשבת‪{ .‬עי' ד"ה הואיל}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬עינבל‪( :‬א) למשוח בחוט העינבל כדי שישמעו אנשי הבית והחצר ויפתחו לו ‪-‬‬

                                                                                                                                                       ‫אסור‪ .‬שזה הכלי מיוחד להשמיע קול והוא כונתו ג"כ לזה‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) כשאינו יכול לכנוס לישן בלא זה ‪ -‬יש לסמוך להקל משום כבוד שבת‪ .‬אבל‬
                                                                                                                                          ‫לכת' צריך לזרז עצמו שלא יבא לידי זה‪ .‬וגם בדיעבד אם יכול למשוך את החוט‬

                                                                                                                                                                           ‫ע"י שנוי טוב יותר שיעשה כן‪{ .‬עי' ד"ה הואיל}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) כדי להשמיע למשרתת ‪ -‬אין להקל בזה כלל‪ ,‬דאפשר לו בלא"ה ויש בזה‬

                                                                                                                                                                                             ‫זילותא דשבת‪{ .‬ד"ה הואיל}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ד) האם מותר לפתוח הדלת כשיודע שיש בו עינבל‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬להט"ז אסור ולהמ"א‬
                                                                                                                                          ‫שרי‪ ,‬דהרי כשפותח הדלת בשבת אין מכוין להשמיע קול‪ .‬ומדברי הגר"א מוכח‬
                                                                                                                                          ‫דהוא סובר כהט"ז‪ ,‬דכיון דהעינבל מיוחד להשמיע קול‪ ,‬אין נ"מ במה שהוא אינו‬

                                                                                                                                                                             ‫מכוין לזה‪[ .‬וגם בדעת המ"א צ"ע כונתו {אות ח}]‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫וע"כ בודאי מהנכון שיסיר מע"ש העינבל מע"ג הפתח או שיפקקנו בצמר או‬
                                                                                                                                          ‫במוכין שלא ישמע קולו‪ ,‬אך במקום הדחק [כגון ששכח ולא הסירו מע"ש וכל כה"ג]‬
                                                                                                                                          ‫נראה דיכול לסמוך על הסברא הנ"ל להקל כיון שאינו מכוין להשמיע קול‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬דבר המיוחד להשמיע קול אך אינו מכוין‪ ,‬כגון ללבוש בגד שיש בו עינבל ‪ -‬העינבל‬
                                                                                                                                          ‫שנעשה לכתחלה והוקבע בהבגד כדי להשמיע קול‪ ,‬והוא לובש הבגד‪ ,‬נעשה‬

                                                                                                                                                                                                ‫כאילו מכוון לזה‪{ .‬אות ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬ברזל שהפתח נפתח וננעל בו‪ ,‬מה דינו להקיש בו על הדלת ‪ -‬נראה דמותר להקיש‬
                                                                                                                                          ‫בו על הדלת כדי שישמעו אנשי הבית לפתוח לו‪ ,‬שזה הברזל מיוחד רק לפתוח בו‬

                                                                                                                                                                                            ‫את הדלת או לנעול‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬פרוכות שיש בהן פעמונים להשמיע קול ‪ -‬כתב הט"ז דאסור כיון דעיקר עבידתיה‬
                                                                                                                                          ‫לקלא‪ .‬והש"ך חולק עליו מטעם דהא קי"ל דלצורך מצוה שרי‪ ,‬והכא נמי צורך‬
                                                                                                                                          ‫מצוה הוא כדי שישמעו העם ויקומו‪ .‬ותו דאותו הפותח הפרוכת אין מכוין‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   538   539   540   541   542   543   544   545   546   547   548