Page 544 - IYUN
P. 544
עיון ההלכה תקמד
16118-YOSI-IYUN-HAPARASHAלהשמיע הקול כלל כ"א ליטול הס"ת .ובשער אפרים דעתו דלכתחלה אין לעשות
כן בשבת ,ובמקומות שנהגו היתר בזה כדעת המ"א אין למחות בידם{ .ס"ק ו ועי'
אות ח}.
ו .הכאת השמש לקרוא לבית הכנסת -אסור לשמש להכות על הדלת ע"י הכלי
המיוחד לכך ,אלא מכה בידו על הדלת (רמ"א) .ויש מקומות שלוקח השמש
בשבת כלי אחר להכות בשבת {ס"ק ז}.
ז .הכאת השמש בביה"כ להשקיט העם -מה שמכה השמש בבהכ"נ על השלחן
ומשמיע קול כדי להשקיט העם לחזרת הש"ץ ,אין בזה איסור אפילו אם הוא
מכה באיזה דבר ,כיון שאינו מכה בכלי מיוחד לזה{ .ס"ק ז}.
ח .באינו מתכוין לקול כלל ,כמו בור הגלגל -דעת המחמירים דאינו מותר רק אם אינו
מתכוין לקול כלל כמו בור הגלגל וכדומה לזה{ .ד"ה אבל}.
סעיף ב
ג[ אמירה לעכו"ם בחופה ובשאר שמחה:
א .לומר לנכרי לנגן בכלי שיר( :א) בחופות ,ומ"ט -יש מתירים לומר לא"י לנגן בכלי
שיר בחופות (שו"ע) ,דאיסור השמעת קול בכלי שיר אינו אלא איסור דרבנן גזירה
שמא יתקן כלי שיר ,ואמירה לא"י ג"כ אינו אלא איסור דרבנן ,והוי שבות דשבות,
ובמקום מצוה היא ,דאין שמחת חתן וכלה אלא בכלי שיר ,ושרי .ויש מקומות
שנהגו להחמיר בזה[ .אם לא שהכינום לזה מע"ש ולא יאמר לו בשבת כלום או שבא מעצמו
לנגן]{ .ס"ק ח}.
(ב) בשאר שמחה של מצוה -אסור[ .אם לא שבאין מעצמן או שהכינו אותם מע"ש].
{ס"ק י} .ומיהו בזמן הזה נהגו להקל ,מטעם שיתבאר בסי' שאחר זה (רמ"א) ,כיון
דמדינא י"א דהוי לן למישרי לנגן בזמנינו בכלי שיר דאין אנו בקיאין בעשייתן
17
וליכא למיגזר שמא יתקן ,ולכן עכ"פ שרי האמירה לא"י לנגן .ובלבוש משמע
דאסור כ"א בשמחת חתן וכלה{ .ס"ק יא-יב}.
ב .לומר לא"י לתקן כלי שיר( :א) לשמחת חתן וכלה ,ומ"ט -שרי (רמ"א) ,וס"ל
דשמחת חתן וכלה עדיף יותר משאר סתם דבר מצוה ,וע"כ מותר האמירה אפילו
בתיקון הכלי שיר דהוא מלאכה דאורייתא [ובבאור הגר"א כתב דדעה זו סברה כדעת
המתירין לעיל בכל מלאכה דאורייתא ע"י א"י לצורך מצוה ,וא"כ לדידן דסוברין להלכה כדעת
