Page 550 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקנ‬

‫סעיף ד‬

‫ד[ הקדש‪ ,‬הפרשה‪ ,‬ופדיון‪:‬‬
‫א‪ .‬דין הקדש בשבת‪( :‬א) באומר 'הרי זו' ‪ -‬לא מקדישין שום דבר לגבוה שיאמר הרי‬
‫זו הקדש‪ ,‬משום דכיון שמקדיש באמירתו החפץ להקדש הרי מוציאו באמירה זו‬

‫החפץ מרשותו לרשות גבוה‪ ,‬ודמי למקח וממכר (שו"ע וס"ק כג)‪.‬‬
‫(ב) באומר 'הרי עלי' ‪ -‬מותר‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפסוק צדקה לעניים ‪ -‬מותר‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬

‫ג‪ .‬הפרשת תרומות ומעשרות וחלה‪( :‬א) טעם האיסור ‪ -‬לא מפרישין (שו"ע)‪ ,‬שהוא‬
‫דומה כמקדיש אותן פירות שהפריש‪ ,‬ועוד שהוא כמתקן דבר שאינו מתוקן‪{ .‬ס"ק‬

‫כה}‪.‬‬
‫(ב) עבר והפריש במזיד ‪ -‬לא יאכל בין לו בין לאחרים עד מו"ש‪ ,‬מטעם קנס‪{ .‬ס"ק‬

‫כה ואות כד}‪.‬‬
‫(ג) בשוגג ‪ -‬מותר אפילו לו מיד‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬
‫ד‪ .‬פדיון הבן במעות או בכלי‪( :‬א) טעם האיסור ‪ -‬אין פודין‪ ,‬אפילו בכלי ששוה ה'‬
‫סלעים‪ ,‬שדומה למקח וממכר‪{ .‬שו"ע וס"ק כז}‪.‬‬
‫(ב) ליתן לכהן בע"ש וכשיגיע זמן הפדיה בשבת יחול הפדיון ‪ -‬אין לומר כן‪ ,‬לפי‬
‫שאז לא יוכל לברך‪ ,‬שכיון שעדיין לא חלה המצוה עליו איך יאמר 'וצונו'‪ ,‬ובשבת‬
‫נמי לא יוכל לברך‪ ,‬כיון שאז אינו עושה כלום‪ ,‬לכן ימתין עד אחר השבת‪[ .‬ואפילו‬

‫אם כלו לו בע"ש כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים‪ ,‬אפ"ה לא יפדוהו ביום ו'‪ ,‬לפי שהחודש‬
‫שבתורה הוא שלשים יום שלמים‪ ,‬ולכן צריך שיגיע ליום ל"א בשעת הפדיון‪ ,‬וכיון שיום ל"א‬

‫הוא בשבת ידחה עד אחר שבת]‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬

‫סעיף ה‬

‫ה[ קידושין וחופה‪:‬‬
‫א‪ .‬דין קידושין בשבת‪( :‬א) טעם הדין ‪ -‬לא מקדשין (שו"ע)‪ .‬גזירה שמא יכתוב‪[ .‬אבל‬

‫לא מטעם דהוא כקונה קנין בשבת‪ ,‬דהא בקידושין לבד בלא חופה לא קנאה עדיין ליורשה‬

‫ולמציאתה ולמעשה ידיה]‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫(ב) מי שאין לו אשה ובנים ‪ -‬יש מתירין (רמ"א)‪.‬‬