Page 552 - IYUN
P. 552

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫תקנב‬

‫‪16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA‬‬‫מבעוד יום‪ ,‬לכו"ע לא מהני זה ביבמה להיות כאשתו‪ ,‬דעיקר כניסת היבמה היא בביאה]‪ ,‬ועוד‬
                                                          ‫שמא יכתוב כתובה‪{ .‬ס"ק כא ואות יח}‪.‬‬

                                                 ‫סעיף ה‬
                ‫ד‪ .‬אלמנה וגרושה‪( :‬א) ביאה ראשונה או יחוד הראוי לביאה ‪ -‬לא יבא עליה בשבת‬
                ‫(שו"ע)‪ ,‬דכיון שהיא בעולה עיקר הקנין לירושתה ולמעשה ידיה היא הביאה ולא‬

                                                    ‫החופה‪ ,‬ונמצא כקונה קנין בשבת‪{ .‬ס"ק לב}‪.‬‬
                ‫(ב) נתייחד עמה בערב שבת ‪ -‬קנה אותה קנין גמור‪ ,‬ומותר אח"כ לבוא עליה‬
                ‫בשבת‪[ .‬ולכן יש ליזהר מאד כשעושין חופת אלמנה בע"ש‪ ,‬שיעשו את החופה מבע"י גדול‬

                                                   ‫כדי שיהיה ראוי ליחד עמה אחר החופה]‪{ .‬ס"ק לב}‪.‬‬
                ‫ה‪ .‬יחוד וביאה ראשונה [בבתולה] ‪ -‬הרבה אחרונים כתבו דאפילו בבתולה יש ליזהר‬
                ‫לכתחלה שיתיחדו אחר החופה בע"ש מבע"י‪ ,‬די"א דחופה שלנו מה שמעמידין‬
                ‫אותן תחת הכלונסאות לא מקרי עדיין חופה‪ ,‬והיא כמקודשת בעלמא‪ ,‬וא"כ‬
                ‫כשבא עליה בלילה ביאה הראשונה הוא קונה קנין בשבת‪[ .‬ואך דבבתולה סגי אפילו‬

                   ‫ביחוד בעלמא מבע"י ולא בעינן דוקא יחוד הראוי לביאה‪ ,‬ולכן אפילו אם היתה נדה או שבני‬
                   ‫אדם נכנסין ויוצאין שם באותו חדר ולא הוי יחוד הראוי לביאה‪ ,‬אעפ"כ הוי חופה גמורה‪ ,‬וקונה‬
                   ‫בבתולה קנין גמור למהוי כנשואה בכל הדברים‪ .‬וצריך ליחד להחתן אותו החדר והוי כהכניסה‬
                   ‫לביתו‪ .‬וע"כ אם כנס את הבתולה בע"ש והכניס אותה לחדר מבע"י אף שהיא עדיין לא טבלה‬
                   ‫ובני אדם נכנסין ויוצאין באותו חדר‪ ,‬אפ"ה קונה אותה בזה שהביאה לחדר מיוחד לו‪ ,‬ואח"כ‬
                   ‫כשטובלת מותר לו לבוא עליה ביאה ראשונה בשבת‪ ,‬וליכא איסור משום שקונה קנין בשבת‬

                            ‫שכבר קנה אותה מבע"י]‪{ .‬ס"ק לב}‪ .‬ובודאי אין להחמיר בדיעבד {אות ל}‪.‬‬

                                                  ‫סעיף ו‬

                                                                            ‫ו[ שלא לשוט‪:‬‬
‫א‪ .‬להשיט דבר במים‪( :‬א) בנהר ‪ -‬אסור להשיט במים דבר להוליכו מאצלו או להביאו ‪18‬‬

                ‫אצלו (שו"ע)‪ ,‬שזהו ג"כ בכלל הגזרה שלא לשוט בשבת {ס"ק לג}‪ .‬ולכן קסמים שעל‬
                       ‫פני המים אסור להפצילן לכאן ולכאן כדי לנקות המים שיהיו יפים (שו"ע)‪.‬‬

                   ‫(ב) בכלי‪ ,‬או בבריכה שיש לה שפה ‪ -‬לא גזרו‪ ,‬כמו שנתבאר למעלה‪{ .‬ס"ק לד}‪.‬‬
   547   548   549   550   551   552   553   554   555   556   557