Page 555 - IYUN
P. 555
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שמ -כמה דיניי מדברים האסורים בשבת כעיי תולדות מאבות תקנה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) טינוף] .ובצפרני רגלים אפילו אם יש א"י ,טוב יותר להתיר ע"י נקור{ .ס"ק ג וד"ה
וחיב}.
ו .מלקטשערותלבנותמתוךשחורות(:א)שעראחד-אפי'באחת,חייב(שו"ע).משום
דאפילו באחת מקפיד שלא יהיה נראה כזקן ,לכך חשיבא מלאכה .ובתוספתא
איתא דה"ה במלקט שחורות מתוך לבנות{ .ס"ק ד}.
(ב) כשנשארו עוד הרבה -יש לעיין אם דוקא כשהיה רק שער אחת ,שבזה מועיל
לקוטו להתיפות ,ע"כ חשיבא מלאכה ,משא"כ כשנשאר עוד הרבה ,או אפשר
דמ"מ מתיפה קצת{ .עי' ד"ה ומלקט}.
(ג) ביד -כתב הכלבו דבזה אפילו ביד חייב{ .עי' ד"ה אפילו באחת}.
(ד) בחול -אפילו בחול אסור ,משום לא ילבש גבר שמלת אשה (שו"ע) ,שדרך
הנשים להקפיד ע"ז להתנאות{ .ס"ק ה}.
ב[ מלאכת גזיזה:
א .הגוזז צמר או שער מבהמה או חיה ,כמה שיעורו לחיוב -כדי לטוות ממנו חוט
שארכו קרוב לארבעה טפחים להרמב"ם ,ולרש"י מחצית מזה{ .ס"ק ה}.
ב .הגוזז מן המת -החיוב של גזיזה הוא בין כשגוזז מן החי בין כשגוזז מן המת אפילו
מן השלח שלהן [היינו עור כשנפשט מן הבהמה]{ .ס"ק ה}.
ג .התולש מן החי ,ומ"ט -פטור ,דאין דרך לתלוש משום דכאיב לה ,אלא לגזוז[ .ופטור
גם משום עוקר דבר מגדולו ,דהוא כלאחר יד ,ועכ"פ מדרבנן אסור]{ .ס"ק ה ואות ו}.
ד .תולש ביד מן המתה -דרך לתלוש כמו לגזוז וחייב[ .וע"כ אותן בני אדם המלובשין
בעורות של בהמה וחיה צריכין ליזהר שלא יתלשו מן השער שלהן בשבת]{ .ס"ק ה ועי' אות ז}.
ה .התולש כנף מן העוף -דרכן להסיר הנוצות ע"י תלישה ,כמו בבהמה ע"י גזיזה,
ולפיכך תולש כנף מן העוף בין מחיים בין לאחר מיתה ,חייב ,דתלישתן זו היא
גיזתן{ .ס"ק ה{
ו .הטווה צמר מן החי( :א) ביד -פטור שאין דרך טויה וגזיזה בכך .ואף מן הנפוץ{ .ס"ק
ה ואות יב}.
(ב) בכלי -מסתימת הרמב"ם משמע דפטור ,אך מדברי הרא"ש משמע דדוקא
כשטוה ביד ומשום דאין דרך לתלוש ביד{ .אות יב}.
סעיף ב
ז .לחתוך יבלת מגופו( :א) יבשה העומדת להתפרך מעצמה -אסור לחתוך יבלת
הולך
במדבר
(שמד)
