Page 556 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקנו‬

‫מגופו‪ ,‬בין ביד וה"ה בשניו‪ ,‬בין בכלי‪ ,‬בין לו בין לאחר‪ ,‬ואפילו היא יבשה דעומדת‬
‫להתפרך לבסוף מעצמה אפ"ה אסור‪{ .‬שו"ע וס"ק ו‪-‬ח}‪.‬‬

‫(ב) לחה‪ ,‬ובכלי ‪ -‬לענין חיובא אינו חייב אא"כ נוטלה כשהיא לחה ובכלי‪ ,‬דאז הוא‬
‫בכלל גוזז‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬

‫ח‪ .‬התולש ציצין של עור שפירשו‪( :‬א) בכלי ‪ -‬אסור לתלוש שאר ציצין של עור‬
‫שפירשו קצת מעל גבי ידו או ממקומות אחרים‪.‬‬

‫(ב) ביד ‪ -‬פטור אבל אסור‪[ .‬הט"ז כ' דהוי כמחובר לקרקע‪ ,‬וברש"י ורמב"ם משמע דמשום‬

‫גוזז הוא וכ"כ המ"א‪ ,‬וזהו כשעושה בכלי דזהו דרך הגזיזה‪ .‬וא"ל דליחייב משום עוקר דבר‬

‫מגידולו‪ ,‬דהוא מקרי כלאחר יד‪ ,‬דלאו אורחיה לעקור ביד אלא בכלי]‪ .‬א"כ כשיש איזה ציצין‬
‫מדולדלין על שפתיו ולא פירשו רובן אפשר דחייב חטאת התולש אותן אפילו‬
‫בידו‪ ,‬דדרך לתלוש אותן שם ביד ולא בכלי‪ .‬ואפילו כשפירשו רובן דמתירין לעיל‬
‫בסימן שכ"ח לתלשן ביד כשמצערות אותו‪ ,‬הכא אסור‪ ,‬דיד דהכא כיון דהוא‬

‫אורחיה ככלי דמיא‪{ .‬ס"ק ז וד"ה יבלת}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ג[ מוחק‪:‬‬
‫א‪ .‬אב מלאכה דמוחק ‪ -‬עיקר אב מלאכה דמוחק הוא כשמוחק ב' אותיות ע"מ לכתוב‬
‫ב' אותיות אחרות במקומן‪[ .‬ובמשכן היה בענין זה שכתבו לפעמים במשכן טעות בקרשים‬
‫שהיו כותבין עליהן לסימן כדי לזווגן זה לזה‪ ,‬ומוחק כדי לכתוב אחרות במקומן]‪{ .‬ד"ה המוחק‬

‫דיו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוחק דיו או שאר טשטוש ‪ -‬אם יש במקומו כדי לכתוב שתי אותיות חייב (שו"ע)‪.‬‬
‫ועיקר החיוב של המחיקה הוא בשביל שחשב לכתוב על מקום זה‪ ,‬הלכך חייב‬

‫אפילו על מחיקת טשטוש דיו‪{ .‬ד"ה המוחק דיו}‪.‬‬
‫ג‪' .‬ע"מ לכתוב'‪( :‬א) מהו השיעור להתחייב ‪ -‬כדי לכתוב במקום זה ב' אותיות‪{ .‬שו"ע}‪.‬‬
‫(ב) לאיסור ‪ -‬על פחות מכן ג"כ יש איסור‪ ,‬אלא דנ"מ לענין חיוב חטאת‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬
‫(ג) מחק אות מקולקל כדי לכתוב אות אחרת במקומה ובזה יושלם הספר ‪ -‬חייב‬

‫משום מוחק‪{ .‬ד"ה המוחק}‪.‬‬
‫(ד) האם ע"מ לכתוב דוקא בשבת ‪ -‬לא‪[ ,‬והוא הדין בכל מקלקל על מנת לתקן]‪{ .‬ס"ק‬

‫יג ואות יז}‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיקון במחיקה‪( :‬א) כשבמחיקה עצמה יתוקן הספר ‪[ -‬כגון שהיה כתוב שם איזה ענין‬