Page 557 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שמ ‪ -‬כמה דיניי מדברים האסורים בשבת כעיי תולדות מאבות תקנז‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫שהיה הוא חייב לחברו או חברו לו וכה"ג‪ ,‬ונצטרך עתה למחקו]‪ ,‬מצדד הפמ"ג דחייב משום‬
‫המחיקה לבד‪ ,‬אע"פ שלא היה ע"מ לכתוב‪{ .‬ד"ה המוחק}‪.‬‬

‫(ב) אם ע"י מחיקת הטשטוש מינכר האותיות ‪ -‬יש ליזהר כשנופל דיו על‬
‫האותיות או שנטף שעוה‪ ,‬שלא למחוק הטשטוש‪ ,‬דע"י מחיקתו מנכר האותיות‪,‬‬
‫והוי כמוחק ע"מ לכתוב וחייב‪ ,‬ואפילו אם היה הטשטוש על אות אחד יש ליזהר‬

‫דיש איסור עכ"פ‪{ .‬ס"ק י}‪.‬‬
‫ה‪ .‬מחיקת שעוה מהאותיות‪( :‬א) שיטת הב"ח ‪ -‬יש ליזהר שלא למחוק הטשטוש‪,‬‬

‫דע"י מחיקתו מנכר האותיות והוי כמוחק ע"מ לכתוב וחייב‪ .‬וכ"מ במ"א‪.‬‬
‫(ב) אם נמצא באמצע הקריאה‪ ,‬איך ינהג ‪ -‬אף דאסור לסלק השעוה והחלב‪ ,‬מ"מ‬
‫אין להוציא אחרת עבור זה‪ ,‬ויקרא אותו התיבה בע"פ‪[ ,‬ובדה"ח כתב דאם נמצא כן‬

‫בין גברא לגברא יש להוציא אחרת אם אין האותיות ניכרין]‪.‬‬
‫(ג) שיטת השבות יעקב ‪ -‬דהסרת השעוה מהקלף אינו בכלל מוחק‪ ,‬כי אם בכלל‬
‫ממחק כשממרחו בידו או בצפרניו על הקלף והנייר‪ ,‬וע"כ כתב דאם הוא רוצה‬
‫להסיר השעוה מן הקלף בענין שלא יגע בשעוה בידו או בצפרניו‪ ,‬כגון שנתייבש‬
‫השעוה ויכול להסירו כלאחר יד‪ ,‬להקפיל הגויל של הספר באותו מקום ועי"כ‬

‫תפול השעוה מאליו‪ ,‬שרי לעשות כן‪{ .‬ד"ה שעל הקלף}‪.‬‬
‫(ד) הכרעת הביה"ל ‪ -‬מ"מ למעשה אין להורות להקל נגד הב"ח וכל הני רבוותא‬
‫שסוברים כמותו‪ .‬כיון דמתחלה לא היו יכולים לקרותו ועכשיו כשמסיר השעוה‬
‫מתקן האותיות שיהיו יכולים לקראו‪ ,‬הוא בכלל מוחק ע"מ לתקן‪ .‬ובספר ברכי‬

‫יוסף משמע ג"כ דמצדד לדינא כהב"ח‪{ .‬ד"ה שעל הקלף}‪.‬‬
‫(ה) שיטת הגרעק"א ‪ -‬כהשבות יעקב בעצם הדין דאין מוחק לענין שעוה‪ ,‬ומ"מ‬
‫הסכים לדינא ג"כ לכל הני רבוותא דאין לסלק השעוה מעל אותיות הספר בשבת‪,‬‬

‫משום מתקן מנא‪ ,‬דמתקן בזה את הספר‪{ .‬ד"ה שעל הקלף}‪.‬‬
‫(ו) דעת הפמ"ג ‪ -‬משמע ג"כ דס"ל כהב"ח דבשעוה על הקלף והנייר יש בו משום‬
‫מחיקה‪ ,‬ולא כהשבו"י‪ ,‬אלא דמצדד לומר דדוקא שלא במקום האותיות אז חייב‬
‫משום מוחק כשכונתו כדי לכתוב במקום הזה‪ ,‬אבל במקום האותיות אין בו משום‬
‫מוחק ולא כותב‪ ,‬דכתב התחתון ממילא איתא‪ .‬אלא איסור טלטול בשעוה יש‪.‬‬
‫ומ"מ לא מלאו לבו להורות כן למעשה‪ ,‬דכתב דלגרור שעוה משני אותיות ע"י‬

‫עו"ג צ"ע‪ .‬ואות אחד התיר לגרור ע"י עו"ג‪{ .‬ד"ה שעל הקלף}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬