Page 558 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקנח‬

‫ו‪ .‬נדבקו הדפין להדדי במקום האותיות‪( :‬א) בשעוה ‪ -‬לדברי הב"ח וסייעתו יש ליזהר‬
‫שלא לפרקן מזו לזו‪{ .‬ד"ה שעל הקלף}‪.‬‬

‫(ב) בדבק ‪ -‬לפי מה שברר בחידושי רע"א דדבק דינו כמו דיו‪ ,‬יש בזה איסור‬
‫דאורייתא שלא לפרקן מהדדי לכו"ע‪ ,‬ואפילו אם תדחוק ותאמר דבאותיות‬
‫שיקלף הדבק מהם גם להגרע"א כמו שעוה דמי‪ ,‬עכ"פ להב"ח וסייעתו יש בזה‬

‫איסור דאורייתא‪{ .‬ד"ה שעל הקלף}‪.‬‬
‫ז‪.‬נפל דבר לח על הספר ‪ -‬אל ילחכנו בלשונו ואל ירחצנו במים‪ ,‬מפני שמוחק‪[ ,‬אף‬
‫דהוא עדיין לח שייך גם כן גביה מחיקה‪ ,‬ולא הוי ככיסוי בעלמא מלמעלה]‪{ .‬ס"ק יג ואות יח}‪.‬‬
‫ח‪ .‬שבירת אותיות‪( :‬א) כתב שע"ג עוגה ‪ -‬אסור לשבר עוגה שכתב עליה כמין אותיות‪,‬‬
‫אע"פ שאינו מכוין רק לאכילה‪ ,‬דהוי מוחק (רמ"א)‪[ .‬ומותר ליתנו לתינוק‪{ .‬ס"ק יד}]‪.‬‬
‫ואף דאינו ע"מ לכתוב‪ ,‬איסורא דרבנן מיהו איכא‪ .‬ואף שאינו מכוין למחוק‪ ,‬פ"ר‬
‫הוא ואסור אף בדרבנן‪ .‬ועיין בספר דגול מרבבה שמצדד להקל בעיקר הדין הזה‪.‬‬
‫ויש לסמוך עליו כשאינו שובר במקום האותיות בידו רק בפיו דרך אכילה‪ .‬ועיין‬
‫בסימן שט"ז בפרי מגדים דהקלו עוד שם ביותר מזה‪ ,‬וכל שכן בכאן דהוי עונג‬

‫שבת‪{ .‬ס"ק יז ואות כב}‪.‬‬
‫(ב) כשהכתיבה היא מהעוגה עצמה ‪ -‬שרי‪ ,‬דאין שם כתיבה עליה וממילא לא‬

‫שייך בזה מחיקה‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫(ג) כשהאותיות מדבש המעורב במים או שאר מי פירות ‪ -‬ג"כ אין להחמיר‪{ .‬ס"ק‬

‫טו}‪.‬‬
‫(ד) כשיש עליה ציורים ‪ -‬יש מחמירין אפילו בציורים‪{ .‬ס"ק טז}‪.‬‬
‫(ה) ספר שכתוב עליו בראשי חודי הדפים אותיות או תיבות ‪ -‬יש אוסרין לפתחו‬
‫ולנעלו בשבת‪ ,‬דע"י הפתיחה שובר האותיות והוי כמוחק וכן כשנועלו הוי ככותב‪.‬‬
‫אבל דעת הרמ"א בתשובה להקל בזה וכן דעת הרבה אחרונים וכתבו שכן המנהג‪,‬‬
‫וטעמם דכיון דעשוי לנעול ולפתוח תמיד‪ ,‬ליכא ביה משום מחיקה וכתיבה‪ ,‬והוי‬
‫כדלת הנסגר ונפתח תמיד דאין בו משום בנין וסתירה וכן המנהג‪ .‬ומ"מ נכון‬
‫להחמיר כשיש לו ספר אחר‪ .‬ולכתחלה בודאי טוב יותר לצאת ידי הכל שלא‬

‫לעשות אותיות על חודי הדפין‪{ .‬ס"ק יז ואות כד‪-‬כה}‪.‬‬

‫(ו) חיבור אותיות של כסף לפרוכת וכיוצא בו‪ ,‬וכן להסירן ‪ -‬אסור‪ ,‬דהוא כעין‬
‫כותב‪ ,‬וכן אסור להסיר ממנו דהוא כעין מוחק‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬