Page 128 - Step and repeat document 1
P. 128
| 128נתיבותיה שלום
עולה שעולמו של עשו היה העולם הזה ,והוא חיפש רק את התועלת המיידית ואת סיפוק
הצרכים המיידים ,ולכן הוא היה מוכן למכור את בכורתו ליעקב תמורת נזיד עדשים4 .
כלומר ,עשו מעדיף נזיד עדשים על בכורה ,ומתוך העדפה זאת מתגלה אישיותו של
עשו :נזיד עדשים הוא דבר המספק את תאוות האכילה .זהו סיפוק פיזי ומיידי; הבכורה,
לעומת זאת ,איננה דבר פיזי או מיידי ,אלא ערך מופשט ,זכויות שאינן נמצאות עכשיו
אלא ימומשו רק בעתיד הרחוק .עשו בוחר בסיפוק המיידי והפיזי של נזיד העדשים על
פני הערך העתידי המופשט של הבכורהִ " .ה ֵּנה ָא ֹנ ִכי ה ֹו ֵל ְך ָלמ ּות" ,הוא אומר ,וזו סיבה
לחיות את הכאן ועכשיו.
הדברים מזכירים את מה שהתרחש בירושלים בתקופת הנביא ישעיהו ,כאשר העיר הייתה
בסכנת נפילה .בעקבות המצב הקשה קרא הנביא ישעיהו לעם לבכות ולספודַ" :ו ִּי ְקָרא
ֲאֹ -ד ָני ֱיֹ -הִוה ְצ ָבא ֹות ַּב ּי ֹום ַהה ּוא ִל ְב ִכי ּו ְל ִמ ְס ֵּפד ּו ְל ָקְר ָחה ְו ַל ֲחגֹר ָ ׂשק" (ישעיהו כב ,יב) – אך
מה הייתה העדפתו של העם? – "ְו ִה ֵּנה ָ ׂש ׂש ֹון ְו ִ ׂש ְמ ָחה ָה ֹרג ָּב ָקר ְו ׁ ָש ֹחט צֹאן ָא ֹכל ָּב ָ ׂשר ְו ׁ ָשת ֹות
ָי ִין ָאכ ֹול ְו ׁ ָשת ֹו ִּכי ָמ ָחר ָנמ ּות" (שם ,יג).
נותר לנו רק זמן מועט לחיות ,אמרו לעצמם תושבי ירושלים ,ולכן כדאי להקדיש את
הזמן הזה לסיפוק יצרים .כך אומר גם עשוִ " ,ה ֵּנה ָאנֹ ִכי ה ֹו ֵל ְך ָלמ ּות" ,ולמה אני צריך את
הבכורה המופשטת שאיננה רלוונטית כרגע? אספק את יצר האכילה שלי ,ואעדיף את נזיד
העדשים שהוא משהו פיזי ועכשווי שאפשר ליהנות ממנו כאן ועכשיו.
זה ההבדל שבין אדם מחושב ובין אדם שמחפש לספק את היצרים שלו ואת התאוות שלו,
כאן ,מיד ועכשיו ,והופך את הטפל לעיקר מבלי לחשוב מה יהיו התוצאות .אדם זה מוכן
לעשות הכול היום ,מבלי לחשוב מה המחיר שישלם על מעשהו מחר .מה שעניין את עשו
עכשיו הייתה הארוחה שהוא ראה לפניו .אותה אפשר לאכול ,את הבכורה לא ...לעומת
זאת ,יש בן אדם שמחשב את מעשיו בהווה בראייה מפוכחת וארוכת טווח ,ובמעשיו
בעולם הזה הוא חושב על העולם הבא.
ו .סיכום
פתחנו את השיעור בסיפור מכירת הבכורה והשאלות העולות מתוכו ,וביניהן השאלות
איך ניצל יעקב את מצבו של עשו אחיו ,מה תוקפה של מכירה במצב כזה ,מדוע אין זו
