Page 136 - Step and repeat document 1
P. 136

‫‪ | 136‬נתיבותיה שלום‬

‫מדרש תנחומא זה‪ ,‬שלפיו תמיהתו של יעקב‪ְ" ,‬ו ָל ָּמה ִר ִּמי ָת ִני"‪ ,‬מזכירה ללאה את " ָּבא‬
‫ָא ִחי ָך ְּב ִמְר ָמה"‪ ,‬מלמד שהעלמא דשיקרא שאליו נפל יעקב בביתו של לבן‪ ,‬היה עונש על‬

                                                                    ‫תרמיתו הוא‪.‬‬

                                    ‫ג‪ .‬שיטת רש"י‪ :‬התחכמות אינה שקר‬

                              ‫ראוי לציין שלרש"י שיטה משלו בעניין גנבת הברכות‪.‬‬

‫כדי לנקות את יעקב מן השקר הגס‪ ,‬מפרש רש"י את הפסוק " ָאנֹ ִכי ֵע ָ ׂשו ְּבכֶֹר ָך" באופן‬
‫הבא‪ָ '" :‬אנֹ ִכי ֵע ָ ׂשו ְּבכֶֹר ָך' – אנכי המביא לך ועשו הוא בכורך" (כז‪ ,‬יט)‪ .‬כלומר‪ ,‬רש"י מפרש‬
‫שיעקב לא שיקר ליצחק אביו ולא אמר‪ָ " :‬אנֹ ִכי ֵע ָ ׂשו ְּב ֹכ ֶר ָך"‪ ,‬אלא חילק את תשובתו‬
‫לשתיים‪ ,‬כך שכל חלק ממנה הוא נכון בפני עצמו‪ ,‬הגם שאין באף אחד מחלקי התשובה‬
‫מענה לשאלה הנוקבת של האב‪ִ " ,‬מי ַא ָּתה ְּב ִני" (כז‪ ,‬יח)‪ ,‬שאלה שנבעה מן החשד של יצחק‬
‫שלפניו לא עשו כי אם יעקב‪ .‬גם על תשובתו של יעקב לשאלתו של יצחק‪ַ " :‬א ָּתה ֶזה ְּב ִני‬
‫ֵע ָ ׂשו ַו ּיֹא ֶמר ָא ִני"‪ ,‬מפרש רש"י כדרכו‪ַ'" :‬ו ּיֹא ֶמר ָא ִני' – לא אמר אני עשו אלא אני" (כז‪ ,‬כד)‪.‬‬

‫יש שרצו לבאר שהמניע של רש"י בפירושו לא היה הרצון לשלול מיעקב את הרמאות‬
‫עצמה‪ ,‬אלא הרצון לבטא את הקושי הנפשי שהיה ליעקב ברמאות שנכפתה עליו‪ .‬לפי‬
‫ביאור זה‪ ,‬הגם שהוא נאנס לשקר שלא מרצונו‪ ,‬הרי שיעקב ברח ככל יכולתו מאמירת‬
‫שקר מפורש‪ .‬אולם נראה כי לא זה המניע הפרשני של רש"י‪ ,‬שכן על אמירתו הברורה‬
‫של יצחק‪ָּ " ,‬בא ָא ִחי ָך ְּב ִמְר ָמה ַו ִּי ַּקח ִּבְר ָכ ֶת ָך" (כז‪ ,‬לה)‪ ,‬פירש רש"י‪ְּ '" :‬ב ִמְר ָמה' – בחכמה"‬
‫(שם)‪ .‬נמצא אפוא שרש"י בפירושו מבקש לעקור את התרמית משורשה ולהכשירה‬
‫כ"חכמה"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬התחכמות; כלומר‪ ,‬לא רק להציג את הרמייה ככפויה ואת יעקב כמי‬
‫שמואס במעשה על ידי ניסיון למזער את הרמייה למינימום הכרחי‪ ,‬אלא ממש להכשיר‬

                                                                    ‫את המעשה‪.‬‬

‫במסגרת שיטת רש"י ראוי לציין גם את פירושו לדברי המלאך המבשר ליעקב‪" :‬לֹא‬
‫ַי ֲעקֹב ֵי ָא ֵמר ע ֹוד ׁ ִש ְמ ָך ִּכי ִאם ִי ְ ׂשָר ֵאל" – "'לֹא ַי ֲעקֹב' – לא יאמר עוד שהברכות באו לך‬
‫בעקבה ורמיה‪ ,‬כי אם בשררה ו ִגלוי פנים" (לב‪ ,‬כט)‪ .‬יש לשים לב לכך שגם כאן רש"י לא‬
‫אומר שהברכות ניתנו ליעקב במרמה‪ ,‬אלא שרק כך עלול הרואה לחשוב‪ ,‬ולכן כעת‪ ,‬עם‬
‫בשורת שינוי השם מיעקב לישראל‪ ,‬גם המחשבה המוטעית הזו לא תיאמר‪ ,‬וגם התפיסה‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141