Page 155 - Step and repeat document 1
P. 155
פרשת לחשוי | 155
אומרת ' ֲא ׁ ֶשר ִט ֵּמא ֵאת ִ ּדי ָנה ֲאחֹ ָתם' ,כלומר ומאחר שטמא ועשה הנבלה הזאת בישראל,
צריך להשתמש עמו בזאת התשובה ואין זו רמאות אלא חכמה" .
ב .עמדת יעקב אבינו
בהמשך לשיעור הקודם ,נעיר כאן שאחת הסיבות לכך שיעקב לא השתתף במענה זה של
האחים ,למרות שהיה מוצדק ,היא כי יעקב ,בעל מידת האמת ,נמנע מלדבר דברי מרמה
אפילו בנסיבות מוצדקות .כך כתב הרד"ק (לד ,ג)ַ'" :ו ַּי ֲענ ּו ְב ֵני ַי ֲע ֹקב' – אבל הוא לא ִדבר
במרמה אף על פי שחטא לו ,לא ִדבר מרמה בשפתיו והניח הדבר לבניו ,והם ענו להם במרמה".
אם כך ,מתבקשת השאלה :מדוע כעס יעקב על מעשה בניו בשכם? והרי הם נשאו ונתנו
בנוכחותו ,ויעקב בוודאי הבין שתשובתם של הבנים הייתה מעשה רמייה מוצדק! שאלה
זו מעלה הרמב"ן (שם):
ויש כאן שאלה ,שהדבר נראה כי ברצון אביה ובעצתו ענו ,כי לפניו היו ,והוא
היודע מענם כי במרמה ידברו ,ואם כן למה כעס? ועוד ,שלא יתכן שיהיה רצונו
להשיא בתו לכנעני אשר ִטמא אותה ,והנה כל האחים ענו המענה הזה במרמה,
ושמעון ולוי לבדם עשו המעשה ,והאב ארר אפם להם לבדם.
והתשובה – כי המרמה היתה באמרם להימול להם כל זכר ,כי חשבו שלא יעשו
כן בני העיר ,ואם אולי ישמעו לנשיאם ויהיו ֻכלם נימולים ,יבואו ביום השלישי
בהיותם כואבים ויקחו את בתם מבית שכם ,וזאת עצת כל האחים וברשות
אביהם ,ושמעון ולוי רצו להינקם מהם והרגו כל אנשי העיר.
לפי הרמב"ן ,יעקב לא ידע ששמעון ולוי מתכננים להרוג את אנשי שכם ,אלא חשב
שהם רק מתכוונים לקחת את דינה מהעיר לאחר שאנשי שכם יימולו; כלומר ,יעקב הבין
שכאשר שמעון ולוי העמידו את התנאי של המילה בפני שכם ,זה היה מתוך מחשבה
שאנשי שכם לא יסכימו לתנאי זה ,ואז שכם יחזיר את דינה; אם בכל זאת יסכימו אנשי
העיר לתנאי ,אזי ביום השלישי ,בהיותם כואבים ,ייקחו בני יעקב את דינה מביתו של שכם.
לזאת הסכים יעקב ,אבל שמעון ולוי רצו לעשות יותר מכך :הם לא הסתפקו בלקיחת דינה
משכם ,כמו שחשב יעקב ,אלא רצו גם לנקום באנשי העיר .נמצא שאת ההרג של אנשי
שכם הם עשו על דעת עצמם ,ללא ידיעתו והסכמתו של יעקב ,ועל כך הוא כעס – שהרי
