Page 158 - Step and repeat document 1
P. 158
| 158נתיבותיה שלום
מבט רחב יגלה לנו שיעקב פונה אל שמעון ולוי בלשון " ׁ ִש ְמע ֹון ְו ֵל ִוי ַא ִחים" ,ועל כך
אומר רש"י :
" ׁ ִש ְמע ֹון ְו ֵלִוי ַא ִחים" – בעצה אחת על שכם ועל יוסףַ" .ו ֹּיא ְמר ּו ִאי ׁש ֶאל ָא ִחיו וגו'
ְו ַע ָּתה ְלכ ּו ְו ַנ ַהְר ֵגה ּו" .מי הם? אם תאמר ראובן או יהודה ,הרי לא הסכימו בהריגתו;
אם תאמר בני השפחות ,הרי לא היתה שנאתן שלימה ,שנאמרְ" :וה ּוא ַנ ַער ֶאת ְּב ֵני
ִב ְל ָהה ְו ֶאת ְּב ֵני ִז ְל ָּפה" וגו' (לז ,ב); יששכר וזבולן? – לא היו מדברים בפני אחיהם
הגדולים מהם; על כרחך שמעון ולוי הם ,שקראם אביהם " ַא ִחים" (מט ,ה).
בדומה לכך אנחנו מוצאים שכאשר יוסף מדבר אל אחיו שירדו מצרימה לשבור שבר,
הכתוב נוקט בלשון דומה:
ִאם ֵּכ ִנים ַא ֶּתם ֲא ִחי ֶכם ֶא ָחד ֵי ָא ֵסר ְּב ֵבית ִמ ׁ ְש ַמְר ֶכם ְו ַא ֶּתם ְלכ ּו ָה ִביא ּו ׁ ֶש ֶבר ַר ֲעב ֹון
ָּב ֵּתי ֶכםְ :ו ֶאת ֲא ִחי ֶכם ַה ָּק ֹטן ָּת ִביא ּו ֵא ַלי ְו ֵי ָא ְמנ ּו ִד ְבֵרי ֶכם ְולֹא ָתמ ּות ּו ַו ַּי ֲע ׂש ּו ֵכןַ :ו ֹּיא ְמר ּו
ִאי ׁש ֶאל ָא ִחיו ֲא ָבל ֲא ׁ ֵש ִמים ֲא ַנ ְחנ ּו ַעל ָא ִחינ ּו ֲא ׁ ֶשר ָר ִאינ ּו ָצַרת ַנ ְפ ׁש ֹו ְּב ִה ְת ַח ֲננ ֹו ֵא ֵלינ ּו
ְולֹא ׁ ָש ָמ ְענ ּו ַעל ֵּכן ָּב ָאה ֵא ֵלינ ּו ַה ָּצָרה ַה ֹּזאתַ :ו ַּי ַען ְרא ּו ֵבן אֹ ָתם ֵלאמֹר ֲהל ֹוא ָא ַמְר ִּתי
ֲא ֵלי ֶכם ֵלאמֹר ַאל ֶּת ֶח ְטא ּו ַב ֶּי ֶלד ְולֹא ׁ ְש ַמ ְע ֶּתם ְו ַגם ָ ּדמ ֹו ִה ֵּנה ִנ ְדָר ׁש (מב ,יט-כב).
גם כאן ברור שראובן הוא לא אחד מאלו שזממו לפגוע ביוסף .אם כן ,מי הם הדוברים? –
מובא במדרש" :לקח את שמעון ואסר אותו לעיניהם מפני שהוא דחפו לבור ,ופירש אותו
מלוי שלא יטלו עליו עצה" (בראשית רבה צא ,ו) .ובילקוט שמעוני מובא:
אמר יוסף :אם אני מניח שמעון ולוי במקום אחד ,הן נוטלין עצה ומחריבין כרך
גדול של מצרים .לפיכך הפריש שמעון מלוי ,שנאמרַ" :ו ִּי ַּקח ֵמ ִא ָּתם ֶאת ׁ ִש ְמע ֹון"
(מב ,כד) .וכיון שהפריש אותם נעשה לוי יחידי ,שנאמרַ" :ו ִּי ְפ ַּתח ָה ֶא ָחד ֶאת ַ ׂש ּק ֹו"
(שם ,כז) .וכי אחד היה? אלא זה לוי הנשאר יחידי מזוגו ,באותה שעה תשש כֹחו
של לוי ,לכך נאמרִ ׁ " :ש ְמע ֹון ְו ֵלִוי ַא ִחים" (ילקוט שמעוני ,בראשית מט ,רמז קנח).
מסקנת הדברים היא ששמעון ולוי הם אלו שהיו הרוח הפועלת מאחורי מכירת יוסף.
מכאן שאם טענתם של שמעון ולויַ " ,ה ְכז ֹו ָנה ַי ֲע ֶ ׂשה ֶאת ֲאח ֹו ֵתנ ּו" (לד ,לא) ,אכן מעידה
על כך שההצדקה של המעשה שעשו הייתה נטולת נגיעות אישיות ,מדוע אפוא במכירת
