Page 159 - Step and repeat document 1
P. 159

‫פרשת לחשוי | ‪159‬‬

‫יוסף לא התעוררה אצלם שאלה על הרעיון לרצוח את האח יוסף? – אלא ודאי שהייתה‬
‫לאחים נגיעה אישית בהחלטה לפגוע ביוסף‪ ,‬ומכאן נלמד שגם במעשה שכם הייתה להם‬
‫נגיעה אישית – ועל כך חרה ליעקב‪ ,‬שהרי בתוכחת יעקב לשמעון ולוי‪ִּ " ,‬כי ְב ַא ָּפם ָהְרג ּו‬

                                             ‫ִאי ׁש ּו ִבְרצֹ ָנם ִע ְּקר ּו ׁש ֹור"‪ ,‬מפרש רש"י‪:‬‬

                            ‫" ִּכי ְב ַא ָּפם ָהְרג ּו ִאי ׁש" – אלו חמור ואנשי שכם‪...‬‬

‫" ּו ִבְרצֹ ָנם ִע ְּקר ּו ׁש ֹור" – רצו לעקור את יוסף שנקרא שור‪ ,‬שנאמר‪ְּ " :‬בכ ֹור ׁש ֹור ֹו‬
                                                         ‫ָה ָדר ל ֹו" (מט‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬יעקב משווה בדבריו האחרונים את מעשה שכם למכירת יוסף מכיוון ששניהם‬
‫נעשו מתוך נגיעה אישית‪ ,‬כאשר המקרה עם יוסף הוא שמוכיח על המעשה עם שכם שגם‬

                                                     ‫הוא היה מתוך נגיעה אישית‪.‬‬

                                         ‫ד‪ .‬הזהירות מהרג חפים מפשע‪ ‬‬

‫הריגתם של כל בני העיר‪ ,‬בלא להתמקד בענישת שכם וחמור לבדם‪ ,‬העסיקה רבות את‬
‫הפרשנים‪ ,‬וביניהם הרמב"ן – שכתב‪" :‬ורבים ישאלו‪ ,‬ואיך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה‬
‫הזה לשפוך דם נקי?" (לד‪ ,‬יג)‪ .‬כלומר‪ ,‬הרמב"ן שואל‪ :‬כיצד ביצעו בניו הצדיקים של יעקב‬
‫פעולה זו ושפכו את דמם של אנשי שכם החפים מפשע? או‪ :‬אם שכם וחמור חטאו‪ ,‬מה‬

                                      ‫היה הפשע של נתיניהם שחייב אותם מיתה?‪ ‬‬

‫יש לשים לב לכך שיעקב עצמו חשש מפגיעה בחפים מפשע‪ .‬בתחילת הפרשה מסופר על‬
‫ההיערכות של יעקב למפגש שלו עם עשו‪ :‬יעקב מכין עצמו לדורון‪ ,‬לתפילה ולמלחמה;‬
‫הוא שולח מלאכים לקראת עשו אחיו‪ ,‬וכשהם חוזרים מהשליחות ואומרים לו שעשו הולך‬
‫לקראתו‪ ,‬אומרת התורה שיעקב ירא והיה צר לו‪ַ" :‬ו ִּייָרא ַי ֲע ֹקב ְמאֹד ַו ֵּי ֶצר ל ֹו ַו ַּי ַחץ ֶאת ָה ָעם‬
‫ֲא ׁ ֶשר ִא ּת ֹו ְו ֶאת ַה ּ ֹצאן ְו ֶאת ַה ָּב ָקר ְו ַה ְּג ַמ ִּלים ִל ׁ ְש ֵני ַמ ֲחנ ֹות" (לב‪ ,‬ח)‪ .‬מה פשר הכפילות? כתב‬
‫רש"י (שם)‪ַ'" :‬ו ִּייָרא'‪ַ' ,‬ו ֵּי ֶצר' – 'ַו ִּייָרא' – שמא יהרג; 'ַו ֵּי ֶצר ל ֹו' – אם יהרוג הוא את אחרים"‪.‬‬

                                                     ‫ובשפתי חכמים (שם) מובא‪ :‬‬

‫יש לומר דיעקב ודאי לא היה ירא שמא יהרוג את עשו‪ ,‬דקיימא לן (סנהדרין עב‪,‬‬
‫ע"א)‪" :‬הבא להרגך השכם להרגו"‪ ,‬אלא שיעקב היה מתיירא שמא יהרוג הוא‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164