Page 161 - Step and repeat document 1
P. 161

‫פרשת לחשוי | ‪161‬‬                                                                                                                               ‫‪6‬‬

‫ֹבא וטול שכר‪ ,‬כך אמר הקב"ה לאברהם‪ :‬אותן אוכלֹסין שהרגת קוצים כסוחים‬
                                                ‫היו (בראשית רבה מד‪ ,‬ד)‪.‬‬

‫לפי המדרש‪ ,‬ה' עונה לאברהם שאין לו לחשוש שכן הוא פגע באנשים שדמם היה בראשם‬
‫("קוצים")‪ ,‬ומכאן משמע שאם דמם לא היה בראשם‪ ,‬חששו של אברהם מפני פגיעה‬
‫באנשים בלתי מעורבים היה מוצדק‪ .‬טענה דומה השמיע עם ישראל אחרי שנגזרה כליה‬
‫על עדת קורח‪ .‬הכתוב מספר שהעם פנה כלפי שמיים באותה נימה שבה פנה אברהם אבינו‬
‫לקב"ה‪ַ" :‬ו ִּי ְּפל ּו ַעל ְּפ ֵני ֶהם ַו ּיֹא ְמר ּו ֵאל ֱאלֹ ֵהי ָהר ּוחֹת ְל ָכל ָּב ָ ׂשר ָה ִאי ׁש ֶא ָחד ֶי ֱח ָטא ְו ַעל ָּכל‬
‫ָה ֵע ָדה ִּת ְק ֹצף" (במדבר טז‪ ,‬כב)‪ ,‬ולפי המדרש טענה זו אכן התקבלה‪" :‬אמר להם הקב"ה‪:‬‬

            ‫יפה אמרת‪ ,‬אני מודיע את הדבר מי חטא ומי לא חטא" (תנחומא‪ ,‬קורח‪ ,‬ז)‪.‬‬

‫בדומה לכך אנחנו מוצאים אצל שאול‪ ,‬שיצא למלחמה בעמלק וידע שבאזור שבו שכן‬
‫עמלק ישנם גם אנשים בלתי מעורבים‪ ,‬כלומר חפים מפשע‪ ,‬ולכן הוא פנה אליהם‬

                                                                  ‫לפני המתקפה‪:‬‬

‫ַו ּיֹא ֶמר ׁ ָשא ּול ֶאל ַה ֵּקי ִני ְלכ ּו ֻּסר ּו ְרד ּו ִמ ּת ֹו ְך ֲע ָמ ֵל ִקי ֶּפן אֹ ִס ְפ ָך ִע ּמ ֹו ְו ַא ָּתה ָע ִ ׂשי ָתה ֶח ֶסד‬
‫ִעם ָּכל ְּב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ַּב ֲעל ֹו ָתם ִמ ִּמ ְצָר ִים ַו ָּי ַסר ֵקי ִני ִמ ּת ֹו ְך ֲע ָמ ֵלק‪ַ :‬ו ַּי ְך ׁ ָשא ּול ֶאת ֲע ָמ ֵלק‬

                  ‫ֵמ ֲחִוי ָלה ּב ֹו ֲא ָך ׁש ּור ֲא ׁ ֶשר ַעל ְּפ ֵני ִמ ְצָר ִים (שמואל א' טו‪ ,‬ו‪-‬ז)‪.‬‬

                                               ‫כך עולה גם מצוואתו של דוד המלך‪:‬‬

‫ַו ּיֹא ֶמר ָ ּדִויד ִל ׁ ְשלֹ ֹמה ְּב ִני ֲא ִני ָה ָיה ִעם ְל ָב ִבי ִל ְבנ ֹות ַּב ִית ְל ׁ ֵשם ְי‪-‬הָֹוה ֱא‪-‬לֹ ָהי‪ַ :‬ו ְי ִהי ָע ַלי‬
‫ְ ּד ַבר ְי‪ֹ -‬הָוה ֵלא ֹמר ָ ּדם ָלרֹב ׁ ָש ַפ ְכ ָּת ּו ִמ ְל ָחמ ֹות ְּג ֹדל ֹות ָע ִ ׂשי ָת לֹא ִת ְב ֶנה ַב ִית ִל ׁ ְש ִמי ִּכי‬
‫ָ ּד ִמים ַר ִּבים ׁ ָש ַפ ְכ ָּת ַאְר ָצה ְל ָפ ָני‪ִ :‬ה ֵּנה ֵבן נ ֹו ָלד ָל ְך ה ּוא ִי ְה ֶיה ִאי ׁש ְמנ ּו ָחה ַו ֲה ִנח ֹו ִתי ל ֹו‬
‫ִמ ָּכל א ֹו ְי ָביו ִמ ָּס ִביב ִּכי ׁ ְשלֹמֹה ִי ְה ֶיה ׁ ְשמ ֹו ְו ׁ ָשל ֹום ָו ׁ ֶש ֶקט ֶא ֵּתן ַעל ִי ְ ׂשָר ֵאל ְּב ָי ָמיו‪ :‬ה ּוא‬
‫ִי ְב ֶנה ַב ִית ִל ׁ ְש ִמי ְוה ּוא ִי ְה ֶיה ִּלי ְל ֵבן ַו ֲא ִני ל ֹו ְל ָאב ַו ֲה ִכינ ֹו ִתי ִּכ ֵּסא ַמ ְלכ ּות ֹו ַעל ִי ְ ׂשָר ֵאל‬
‫ַעד ע ֹו ָלם‪ַ :‬ע ָּתה ְב ִני ְי ִהי ְי‪-‬הָֹוה ִע ָּמ ְך ְו ִה ְצ ַל ְח ָּת ּו ָב ִני ָת ֵּבית ְי‪-‬הָֹוה ֱא‪-‬לֹ ֶהי ָך ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִ ּד ֶּבר‬

                                           ‫ָע ֶלי ָך (דברי הימים א' כב‪ ,‬ז‪-‬יא)‪.‬‬

‫רבים מהמפרשים שואלים על מה מדבר פסוק ח‪ ,‬שבו נאמר על דוד‪ִּ " :‬כי ָ ּד ִמים ַר ִּבים ׁ ָש ַפ ְכ ָּת‬
                                                      ‫ַא ְר ָצה ְל ָפ ָני"‪ ,‬והרד"ק פירש‪:‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166