Page 166 - Step and repeat document 1
P. 166
| 166נתיבותיה שלום
תנו רבנן :מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד
ממלכי יוונים .כשנכנסו יוונים להיכל ,היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח
ואמרה" :לוקוס ,לוקוס ,עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ,ואי אתה עומד
עליהם בשעת הדחק" .וכששמעו חכמים בדבר ,קבעו את טבעתה וסתמו את
חלונה (סוכה נו ,ע"ב).
מרים ,שהייתה ממשפחת ה ֹכהנים בילגה ,התחתנה עם איש צבא יווני ,וכאשר כבשו
היוונים את בית המקדש בימי מתתיהו בן יוחנן ,נכנסה מרים עמהם לבית המקדש ,ניגשה
אל המזבח ואמרה" :לוקוס ,לוקוס" – כלומר' :זאב ,זאב' .לפי פירושו של המהרש"א
(שם) ,היא כינתה את המזבח בשם זה כדי להביע זלזול בקורבנות; לפי דבריה של מרים,
אין ערך בקורבנות ולכן אין הם אלא כילוי ממונם של ישראל .
לאחר שגברה יד בית חשמונאי על היוונים ,חכמים באו חשבון עם משפחת בילגה וכעונש
קבעו את הטבעת של משמרת בילגה ברצפה .הטבעות שימשו להחזקת הקורבנות בעת
השחיטה; בצפון העזרה ,במקום שבו שחטו את הקורבנות ,היו עשרים וארבע טבעות
כנגד עשרים וארבע משמרות כהונה .כל אחת מהטבעות הייתה בצורת חצי עיגול והן
היו מחוברות לרצפת העזרה; כאשר רצו לשחוט את הקורבן ,היו מסובבים את הטבעת
כך שפתחה יפנה כלפי מעלה ,מכניסים אל הפתח את צוואר הבהמה ,ומסובבים שוב את
הפתח כלפי מטה כך שהבהמה לא תוכל לזוז בזמן השחיטה .כעונש למרים ,קבעו חכמים
את טבעתה של משפחת בילגה ברצפה בצורה כזו שלא ניתן יהיה לפתוח אותה ולהשתמש
בה ,והמשפחה תצטרך להשתמש בטבעות של אחרים ,דבר שהוא גנאי למשפחה .עונש
נוסף הטילו חכמים על המשפחה כשסתמו את החלון ,כלומר את השקע שבו היו מניחים
את סכיני השחיטה ,שהרי לכל משמרת כהונה היה חלון משלה .וכל זאת עשו חכמים
כדי ש ֹכהני משפחת בילגה יצטרכו לבקש עזרה מאחיהם ה ֹכהנים ,וכאמור ,דבר זה גנאי
הוא להם.
ועל כך שואלת הגמרא" :למאן דאמר מרים בת בילגה שהמירה דתה ,משום ברתיה קנסינן
ליה לדידיה?" – כלומר ,מדוע קונסים את כל משפחת בילגה בגלל חטאה של מרים?
אפילו את האב לא היה מקום לקנוס ובוודאי שלא את כל המשמרת! – ומשיבה הגמרא:
"אמר אבייִ :אין ,כדאמרי אינשי :שותא דינוקא בשוקא ,או דאבוה או דאימיה .ומשום
אבוה ואימיה קנסינן לכולה משמרה? אמר אביי :אוי לרשע אוי לשכנו" .כלומר ,אביי
