Page 170 - Step and repeat document 1
P. 170
| 170נתיבותיה שלום
החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד ,אך ורק במידה הנדרשת
לכך ,וישמור על צלם אנוש אף בלחימה .החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי
לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים ,ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה
בחייהם ,בגופם ,בכבודם וברכושם.
אכן ,במכילתא מובאים דבריו של רשב"י שמהם לכאורה משמע שמותר להרוג אזרחים
גויים חפים מפשע :
"ַו ִּי ַּקח ׁ ֵש ׁש ֵמא ֹות ֶר ֶכב ָּבח ּור" (שמות יד ,ז) ,משל מי היו הבהמות שהיו טוענין
המרכבות? אם תאמר משל מצרים היו ,והלא כבר נאמרַ" :ו ָּי ָמת ּ ֹכל ִמ ְק ֵנה ִמ ְצָר ִים"
(שם ט ,ו) ,ואם תאמר משל פרעה היו ,והלא כבר נאמרִ " :ה ֵּנה ַיד ְי-הָוה ה ֹו ָיה
ְּב ִמ ְק ְנ ָך ֲא ׁ ֶשר ַּב ּ ָ ׂש ֶדה" (שם ,ג) ,ואם תאמר משל ישראל היו ,והלא כבר נאמרְ" :ו ַגם
ִמ ְק ֵננ ּו ֵי ֵל ְך ִע ָּמנ ּו לֹא ִת ׁ ּ ָש ֵאר ַּפְר ָסה" (שם י ,כו) .אלא של מי היו? של הירא את דבר
ה' .נמצינו למדין ,הירא את דבר ה' ,הם היו תקלה לישראל .מכאן היה ר' שמעון
בן יוחאי אומר :טוב שבגוים הרוג ,טוב שבנחשים רצץ את מוחו (מכילתא דרבי
ישמעאל ,בשלח ,מסכתא דויהי ,פרשה א).
השאלה המובאת במכילתא היא מניין היו למצרים בהמות לרדוף אחרי בני ישראל ,והלא
אחרי מכת הברד לא נשארו בהמות וסוסים במצרים ,והתשובה היא שהסוסים שנשארו
הם מאותם מצרים שנאמר בהםַ " :ה ָּי ֵרא ֶאת ְ ּד ַבר ְי-ה ָוה ֵמ ַע ְב ֵדי ַּפ ְרעֹה ֵה ִניס ֶאת ֲע ָב ָדיו
ְו ֶאת ִמ ְק ֵנה ּו ֶאל ַה ָּב ִּתים" (שמות ט ,כ) .מכאן אתה למד שגם גוי כשר ,שנאמר עליו שהוא
'ירא את דבר ה'' ,סופו לרדוף ולהרוג את ישראל .ומכאן באה אמירתו של רשב"י" :טוב
שבגויים הרוג".
ועל מדרש זה כתב רבנו בחיי:
וביאור הדבר ,כי בשעת מלחמה בלבד הוא שמותר להורגו ,כי מאחר שהוא נלחם
עמך ובא כנגדך להרגך ,אף אתה השכם להורגו; שלא בשעת מלחמה אסור,
שהרי אף בשעת מלחמה נצטוינו לקרוא להם לשלום ,ואפילו לשבעה עממים,
שכתוב בהם "לֹא ְת ַח ֶּיה ָּכל ְנ ׁ ָש ָמה" (דברים כ ,טז) .אבל כשהוא בא כנגד הקב"ה,
שהוא מכוון למרוד בו ,כענין המצרים ,אפילו שלא בשעת מלחמה מותר ,לפי
