Page 179 - Step and repeat document 1
P. 179

‫פרשת וישב | ‪179‬‬

‫ַו ֵּי ׁ ֶשב ַי ֲע ֹקב ְּב ֶאֶרץ ְמג ּוֵרי ָא ִביו ְּב ֶא ֶרץ ְּכ ָנ ַען‪ֵ :‬א ֶּלה ּ ֹת ְלד ֹות ַי ֲע ֹקב י ֹו ֵסף ֶּבן ׁ ְש ַבע ֶע ְ ׂשֵרה‬
‫ׁ ָש ָנה ָה ָיה ֹר ֶעה ֶאת ֶא ָחיו ַּב ּ ֹצאן ְוה ּוא ַנ ַער ֶאת ְּב ֵני ִב ְל ָהה ְו ֶאת ְּב ֵני ִז ְל ָּפה ְנ ׁ ֵשי ָא ִביו ַו ָּי ֵבא‬
‫י ֹו ֵסף ֶאת ִ ּד ָּב ָתם ָר ָעה ֶאל ֲא ִבי ֶהם‪ְ :‬ו ִי ְ ׂשָר ֵאל ָא ַהב ֶאת י ֹו ֵסף ִמ ָּכל ָּב ָניו ִּכי ֶבן ְז ֻק ִנים ה ּוא‬
‫ל ֹו ְו ָע ָ ׂשה ל ֹו ְּכ ֹת ֶנת ַּפ ִּסים‪ַ :‬ו ִּיְרא ּו ֶא ָחיו ִּכי ֹאת ֹו ָא ַהב ֲא ִבי ֶהם ִמ ָּכל ֶא ָחיו ַו ִּי ְ ׂש ְנא ּו אֹת ֹו‬
‫ְולֹא ָי ְכל ּו ַ ּד ְּבר ֹו ְל ׁ ָשלֹם‪ַ ... :‬ו ְי ַק ְנא ּו ב ֹו ֶא ָחיו ְו ָא ִביו ׁ ָש ַמר ֶאת ַה ָ ּד ָבר (לז‪ ,‬א‪-‬ד; שם‪ ,‬יא)‪.‬‬

          ‫מפשט הפסוקים עולה כי אלו היו שלושת הגורמים לקנאת האחים את יוסף‪:‬‬

‫‪ .1‬הבאת הדיבה – יוסף הביא את דיבתם הרעה של האחים אל אביהם‪ ,‬ובזה הוא גרם‬
                                                         ‫לסכסוך בין האבא לבינם‪.‬‬

                                           ‫מהי הדיבה שהביא יוסף? מובא במדרש‪:‬‬

‫" ַו ָּי ֵבא י ֹו ֵסף ֶאת ִ ּד ָּב ָתם ָר ָעה"‪ .‬מה אמר? רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון‪.‬‬
‫רבי מאיר אומר‪ :‬חשודים הן בניך על אבר מן החי‪ ,‬רבי שמעון אומר‪ :‬תולין הן‬
‫עיניהן בבנות הארץ‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬מזלזלין בבני השפחות וקורין להם עבדים‬

                                                    ‫(בראשית רבה פד‪ ,‬ז)‪.‬‬

‫הלשון " ַו ָּי ֵבא י ֹו ֵסף ֶאת ִ ּד ָּב ָתם" איננה רגילה‪ .‬בדרך כלל הביטוי המקובל הוא "הוצאת‬
‫דיבה"‪ ,‬כמו בפרשת המרגלים‪ַ" :‬ו ּי ֹו ִציא ּו ִ ּד ַּבת ָה ָא ֶרץ" (במדבר יג‪ ,‬לב)‪ ,‬ולא "הבאת דיבה"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬ההבחנה בין השניים פשוטה מאוד‪ :‬כשעצם הדיבה היא הנושא‪ ,‬אזי השימוש‬
‫הוא ב"הוצאה"‪ ,‬אולם כשהנושא הוא העברת הדיבה מאחד לשני‪ ,‬אזי "מביאים" אותה‬
‫מזה לזה‪ ,‬מיוסף ל"אביהם"‪ .‬בעל התורה תמימה עושה הבחנה שונה בין הבאת דיבה לבין‬

                                                                    ‫הוצאת דיבה‪:‬‬

‫והחילוק בין לשון הוצאה ללשון הבאה בענין זה פשוט‪ ,‬דאם השם רע הוא שקר‬
‫מוחלט כתיב בלשון הוצאה‪ ,‬והיינו שהוציא את הדבר כולו מ ִלבו‪ ,‬אבל הבאה‬
‫משמע שבאמת היה דבר מה ואותו הביא והגיד‪ ,‬ולכן מדכתיב כאן "ַו ָּי ֵבא"‪ ,‬שמע‬
‫מינה שבאמת ראה דבר מה‪ ,‬רק לא כיון לתכלית הדבר ונדמה לו שעושים באיסור‬

                                          ‫(הערות לבראשית לז‪ ,‬הערה ט)‪.‬‬
   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184