Page 210 - Step and repeat document 1
P. 210

‫‪ | 210‬נתיבותיה שלום‬

‫שאביו יצטער אפילו רגע אחד נוסף‪ .‬ועוד אומר הרמב"ן בעניין הגביע‪ ,‬שבאמצעות עלילה‬
‫זו רצה יוסף לבדוק מה הוא יחסם של האחים לבנימין אחיהם‪ ,‬ובמילים אחרות‪ ,‬לבדוק‬
‫האם השנאה לבני רחל עדיין קיימת או שהאחים הצליחו להתעלות מעליה ולהשאיר‬

                                                               ‫אותה מאחוריהם‪.‬‬

                                       ‫בעל הכתב והקבלה הולך בדרכו של הרמב"ן‪:‬‬

‫וכוונתו לא הייתה חס וחלילה לצערם וכל שכן לצער אביו על ִחנם‪ ,‬אלא שידע‬
‫שעל ידי כך יתקיימו החלומות כסדר‪ ,‬ולא רצה לעבור על רצון ה' יתברך‪ ...‬ולכן‬
‫הקדימה התורה "ַו ִּי ְז ּכֹר י ֹו ֵסף ֵאת ַה ֲחלֹמ ֹות"‪ ,‬להודיע שכל מה שעשה לא עשה‬
‫אלא מרוב צדקתו שיקוימו החלומות שלא להתנהג הפך רצון וגזירת עליון‪ ,‬וזהו‬
‫כלל התורה‪ ...‬כי כאשר ראה שהשם נשאו להיות אדון על כל מצרים‪ ,‬מזה ידע כי‬
‫כל שאר דברי חלומו יתקיימו אודות אביו ואחיו‪ ,‬ויצר לו מאוד לראות את אביו‬
‫להשתחוות לפני בנו וכן אחיו יכרעו לפניו‪ ,‬לכן ִסבב מסבות להצילם מבושת‬
‫וכלימה זו‪ ,‬התנכר אליהם בל יבושו כי ישתחוו למושל ארץ הנכרי בעיניהם‪ ,‬ו ִדבר‬
‫ִאתם קשות למען יאמינו בכל לב כי נכרי הוא‪ ,‬ויסבב בתחבולות להוריד את בנימין‬
‫והוסיף להתעולל בצדק עד כי גמר אומר‪" :‬ה ּוא ִי ְה ֶיה ִּלי ָע ֶבד ְו ַא ֶּתם ֲעל ּו" וגו' (מד‪,‬‬
‫יז)‪ ,‬כי אמר עתה ירד גם אבי להציל בן יקירו מיד עושקו וכרגע י ֹבא וישתחוה‬
‫למושל נכרי בעיניו‪ ,‬אז אתודע לכולם‪ ,‬והיה כל אשר נעשה כחלום מהקיץ יהיה‬
‫ולא יבושו עוד לעולם‪ ,‬אך כדבר יהודה רתת לאמר "ְו ָה ָיה ִּכְרא ֹות ֹו" וגו' "ְוה ֹוִריד ּו‬

            ‫ֲע ָב ֶדי ָך ֶאת ֵ ׂשי ַבת" וגו' (שם‪ ,‬לא) לא עצר ׁכח עוד והתודע (מב‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫מה שמוסיף הכתב והקבלה על דברי הרמב"ן הוא הסיבה לדרך שבה בחר יוסף להגשים‬
                          ‫את חלומותיו‪ ,‬שהיא הרצון למנוע ביזיון מהאבא ומהאחים‪.‬‬

                                                ‫בדרך זו מסביר גם בעל העמק דבר‪:‬‬

‫" ֵאת ַה ֲחלֹמ ֹות" – שני החלומות‪ .‬והודיע הכתוב שלא מחמת נקימה חס וחלילה‬
‫התהלך עמם ב ִעקשות כזה‪ ,‬אלא משום שנזכר החלומות שהוא כעין נבואה‪ ,‬שהרי‬
‫החלום הראשון כבר נתקיים‪ ,‬ואם כן עליו לראות שיקוים גם השני‪ ,‬ואם לא יעשה‬

           ‫כן יהיה כמו כובש את נבואתו‪ ,‬על כן ביקש סיבה שיגיע לזה (שם)‪ .‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215