Page 211 - Step and repeat document 1
P. 211

‫פרשת ץקמ | ‪211‬‬

                ‫ה‪ .‬בעל העקדה‪ :‬יוסף מחנך את אחיו ומביא אותם לתשובה‬

                 ‫בעל העקדת יצחק איננו מקבל את דברי הרמב"ן‪ ,‬ומקשה על הסברו‪ :‬‬

‫ותמהני ממה שכתב הרמב"ן ז"ל שעשה כדי שיתקיימו חלומותיו‪ ,‬כי מה תועלת‬
‫לו בשיתקיימו‪ ,‬ואף כי יהיה תועלת לו‪ ,‬לא היה לו לחטוא כנגד אביו‪ ...‬והחלומות‬
‫– העושם‪ ,‬י ִגש פתרונם‪ .‬גם שתיראה סכלות עצומה שישתדל האדם לקיים‬
‫חלומותיו‪ ,‬שהרי הם הדברים אשר יעשו שלא מדעת הבעלים (בראשית‪ ,‬שער‬

                                                                    ‫כט)‪.‬‬

‫השאלות שלו על הרמב"ן הן שלוש‪ :‬א‪ .‬מה התועלת שתצמח מהגשמת החלומות? ב‪ .‬גם‬
‫אם נניח שיש תועלת בהגשמתם‪ ,‬למה האבא צריך לסבול? האם הגשמת החלומות שווה‬
‫את הצער שנגרם לאבא? ג‪ .‬מדוע יוסף הוא זה שאמור לדאוג להגשמת החלומות? הקב"ה‬

                        ‫שנותן את החלומות הוא שצריך לדאוג להגשמתם‪ ,‬לא יוסף!‬

                     ‫לכן ר' יצחק עראמה מסביר את התנהגותו של יוסף בדרך אחרת‪:‬‬

‫נראה שכוונת יוסף הייתה גם כן בתחילה לבדוק בהם אם היו עדיין בשנאתם‬
‫אותו או אם ִנחמו ממעשיהם‪ ,‬והוא לא ראה שתתכן לו זה אם לא בשיבחנם על‬
‫דבר אחיו בן ִאמו‪ ,‬לראות מה יעשו כשיראו אותו בצער או בסכנה‪ ,‬ולזה מיד חשב‬
‫עלילת הגביע‪ ,‬אלא שלא היה שם בנימין‪ ,‬והוצרך להתעולל עלילות ולגלגל‬

                                                ‫ביאתן לשם (שם‪ ,‬שער ל)‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬לפי פירושו‪ ,‬ההתנכרות של יוסף לאחיו נועדה להביא להורדת בנימין למצרים‪,‬‬
‫וזאת משום שיוסף רצה לבדוק האם האחים תיקנו את מעשיהם‪ ,‬ובדיקה זו תיעשה על‬
‫ידי בחינת יחסם לבנימין‪ ,‬אחיו מאימו‪ .‬ניתן לומר שהבדיקה שיוסף ביקש לערוך הייתה‬
‫ה ִאם האחים חזרו בתשובה‪ ,‬שכן בתהליך התשובה יש שלב של חרטה ושלב של וידוי‬
‫– וגם שלב של עמידה במבחן המעשה‪" :‬שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו‬
‫ופירש ולא עשה מפני התשובה"‪ ,‬כפי שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה ב‪ ,‬א‪ ,‬וכפי שנראה‬

                                                               ‫בהרחבה בהמשך)‪.‬‬

‫בניגוד לכך‪ ,‬האברבנאל סבר שהאחים שבו בתשובה מלאה עוד קודם לכן‪ ,‬לפני שהורידו‬
                          ‫את בנימין איתם למצרים בירידתם השנייה‪ ,‬וכך הוא כותב‪:‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216