Page 247 - Step and repeat document 1.pdf
P. 247

‫*מכתב מהמחברת‬

                   ‫ה פר הזה הוא יפור אמיתי‪ .‬וגמ בדיוני‪.‬‬

‫גמ אמ הייתמ מצליחימ לזכור את כל מה שקרה במהלכ חודש אחד לפני יותר מעשרימ שנה‪,‬‬
‫רוב ה יכויימ שזה לא היה יפור מוצלח במיוחד‪ .‬ימימ שלמימ חולפימ בלי שקורה בהמ שומ‬
‫דבר מעניינ‪ .‬ואז קורה יותר מדי‪ ,‬אבל לאנשימ הלא נכונימ‪ .‬יש דמויות שלא מקבלות את‬

                                       ‫מה שמגיע להנ‪ .‬בקיצור‪ ,‬היה יוצא מזה פר גרוע‪.‬‬

‫האמת היא שהייתי שני קייצימ במחנה )אררר(‪ ,‬אבל איחדתי את שניהמ למחנה אחד‪ ,‬שקרו‬
‫בו הרבה דברימ‪ .‬כתבתי לעצמי את כל הזיכרונות שלי ברשימה ארוכה‪ ,‬ואז חקרתי את‬
‫האחימ שלי ודרשתי שי פרו לי את הזיכרונות שלהמ‪ .‬אמא שלי חיפשה ומצאה מכתבימ‬
‫ותצלומימ ישנימ‪ .‬ראיינתי גמ את נטאשה‪ ,‬מדריכה לשעבר שהייתה במחנה הרבה אח ַרי‬
‫וזכרה יותר‪ .‬אפילו נ עתי למחנה בעצמי‪ ,‬התגנבתי במהלכ יומ פתוח כדי לצייר ולצלמ‪.‬‬
‫הוא היה בדיוק כפי שזכרתי אותו‪ ,‬אמ כי הו יפו דלת להוליווד והמחנאימ כבר לא חפפו‬

                                      ‫את השיער באגמ )תודה לכ‪ ,‬חוק המימ הנקיימ(‪.‬‬

‫ידרתי את הזיכרונות האלה בצורת יפור שהרגשתי שעובד טוב‪ ,‬שיניתי שמות ומקומות‬
‫כדי להגנ על הפרטיות של האנשימ והמצאתי דמויות חדשות‪ .‬מ יבת הפיג'מות הנוראית‬
‫ההיא התרחשה באמת‪ ,‬ובאמת נשכ אותי נאי‪ .‬לא הייתה לי מדריכה נהדרת כמו‬
‫נטאשה אבל כנ הייתה לי חברה נהדרת כמו קירה‪ .‬באמת יצאתי לה תובב לבד‬
‫ושמעתי אייל קורא‪ ,‬אבל לא ראיתי אותו‪ .‬גרגור איבד את הנעל שלו בבור מלא‬
‫בוצ‪ ,‬אבל אני לא חושבת שהוא זכה אי פעמ ליח צודק‪ .‬לפעמימ ה פרימ יכולימ‬

                                        ‫להיות נחמדימ יותר מאשר המציאות‪.‬‬

‫אמנמ שיניתי חלק מהפרטימ כדי לשמור על הדרמה‪ ,‬אבל הרגשות אמיתיימ‬
‫במאה אחוז‪ .‬התכוונתי לכתוב על קיצ קשה ובודד שחוויתי כילדה‪ .‬תמיד‬
‫לקח לי הרבה זמנ להכיר חברות חדשות‪ ,‬והעובדה שהושלכתי ל ביבה‬
‫זרה עמ ילדות גדולות ממני וזבובי ו עצומימ‪ ,‬לא בדיוק עבדה‬
‫לטובתי‪ .‬המונ אנשימ מאוד אוהבימ את מחנה הקיצ‬
‫ומחכימ לו כל השנה‪ .‬שיהיה להמ לבריאות‪ ,‬אבל‬
‫אני לא הייתי אחת מהמ‪ .‬אני יודעת שאני‬
‫לא היחידה שמרגישה ככה‪ ,‬ואני מקווה‬
‫שבזכות ה פר הזה עוד כמה ילדימ‬
‫ירגישו קצת פחות בודדימ‪.‬‬

‫או שאתמ יכולימ‬
‫פשוט לצחוק על‬
‫איזו חנונית‬

  ‫הייתי‪.‬‬

                                                           ‫‪247‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252