Page 157 - IYUN

‫הפרשה נז‬ ‫נח‬ ‫עיון‬

‫נח‬ ‫וכן נראה בכוונת החתם ופר שכתב לבעל הבית אפרים שדין תפילה בכל לשון‬
‫אינו תלוי בשבעים הלשונות של דור הפלגה אלא יוצא בכל לשון שהוא שו ע ו בין‬
‫ונראה שהדבר תלוי ב ה ש בין את הלשון על ידי שהורגל לדבר בה ובאופן זה הרי‬

‫היא נחשבת ללשון א בלא ה כ ה של או ה לדבר בלשון זו‪.‬‬

‫והו י החת" ש כל ום לענין תפילה אינו יוצא אלא בלשון ש דברים בה‬
‫בחצרות ה לכים באותה ה דינה וכד צינו פ ול ב רבנות שום ה ריבהו נא‬
‫לפחתך הירצך או הישא פניך שאין ה רבנות רצים כשהו רבו באופן שאין לך‬
‫בשר ודם תרצה בו וכן התפילה אינה לרצון כשהיא בלשון שאינו נאה לדבר בו‬

‫לפני לכים‪.‬‬

‫ו ונ צא שא לדברי הביאור הלכה שאין ה כ ת או ה שב ום זה ועילה ל בוע‬
‫לשון ב ום אחר כל ום ל י שהורגל לדבר בלשון זו הרי היא נחשבת לשון א‬
‫ב דינה אחרת שאינה דברת בלשון זו שהרי לגבי י שהורגל לדבר בלשון וי ת‬

‫הרי היא נחשבת לו כלשון א בלא ה כ ת או ה‪.‬‬

‫וכן כתב הריטב"א נדרים נג א בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ב ו ו ובשעתו‬
‫ובאותו לשון שהוא רגיל לדבר בו אם אינו דבר כלשון ו ו וכעין זה כתב‬

‫הרשב"א שם ט א דבנדרים הולכין לפי ה ו ות ולשון הנודר[‪.‬‬

‫ו תפרש בזה הא דתנן גילה פ"ב "א ש ורין את ה גילה ללועזות בלעז ולא‬
‫הזכירו שאין ורין אותה ללועזות אלא ב דינה ששפתה שפת לעז שום שהלועזות‬
‫הם הרגלים לדבר בשפת לעז וכל שהורגל לדבר בלשון וים הרי זו נחשבת לו‬

‫ללשון וא כשאין בני ה דינה דברים בה‪.‬‬

‫וב פר הזכרון להגר"י הוטנר הובא ששאל את החפ חיים כיצד שנו ששבועת‬
‫וטה נא רת בכל לשון והרי שבועת וטה היתה בבית ה דש ואינה נא רת אלא‬
‫בלשון ש דברים בה בירושלים אבל ל בואר בדברי הריטב"א ותו הרא"ש כל‬
‫לשון שהורגל לדבר בה נחשבת לו כלשון בכל ום וכיון ששבועת וטה היא בכל‬
‫לשון שהיא שו עת רש"י וטה לב ב הרי הלשון שהורגלה לש וע אותה נחשבת‬

‫לה כלשון בכל ום‪.‬‬

‫וה עיין יפרש פני ה נחשבת לשון אר ית כלשון בז ן הזה לא ירת דיש וכדו‬
‫אם הוא דין לשון שהורגל לדבר בה וא שאינו נושא ונותן בלשון זו ואינו שו ע‬
‫ו בין אותה כל ום כיון שהורגל לדבר בה את הדברים הנא רים בלשון אר ית‬
‫ולהבינם הרי זו כלשון שהורגל לדבר בה או שהיא נחשבת לשון שה כי ו עליה בני‬
‫ה דינה ב ה שישראל עו ים בכל ום בלי וד התורה בלשון אר ית שבתל וד‬

‫בבלי וכדו ועל ידי זה היא נחשבת בכל ום כשפה שה כי ו עליה בני ה דינה‪.‬‬