Page 177 - IYUN
P. 177

‫הפרשה עז‬  ‫לך לך‬  ‫עיון‬

‫לך לך‬                         ‫להפריש למפרע כשהיה חי ועני דאין מפרישין על האבוד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

                              ‫אם לדינא קיימא לן דעשו שאינו כזוכה‬

       ‫אלא דנחלקו הפוסקים אם קיימא לן כר' יוסי דעשו את שאינו זוכה כזוכה‪ ,‬ולפ"ז אין צריך‬
       ‫לזכות את המעשר כספים לעני על ידי אחר‪ ,‬וכן נקט הש"ך (ס"ק י"ג) בכוונת הרמ"א‬
       ‫שכתב בסתם שיכול להפריש עליו ולא ביאר שצריך לזכות על ידי אחר‪ .‬והיינו דאפילו‬
       ‫בלא שמזכה על ידי אחר‪ ,‬עשו את העני כזוכה במעות של המעשר כספים כנגד פרעון‬

                                             ‫החוב‪ ,‬וממילא אח"כ המלוה לוקחם עבור החוב‪.‬‬

       ‫אמנם הש"ך מביא מדברי ספר התרומה וברטנורה והרמב"ם דהכא לא עשו את שאינו‬
       ‫זוכה כזוכה‪ ,‬ולכן אם אין עני זה בכלל מכרי כהונה ולויה‪ ,‬צריך דווקא לזכות לעני את‬
       ‫המעשר כספים על ידי אחר בשיעור פרעון החוב בכדי לקיים מצות נתן תתן‪ ,‬ומשמע‬
       ‫דהש"ך חושש לדעתם וצריך דווקא לזכות לעני על ידי אחר ואחרי שיהיה שייך לעני‬
       ‫וקיים בזה מצות נתינת מעשר כספים‪ ,‬כעת יקח מאותו אחר את המעות ששייכים לעני‪,‬‬

          ‫עבור פרעון החוב של העני‪ ,‬ונמצא שקיים גם מצות הלואה וגם מצות מעשר כספים‪.‬‬

       ‫אך באהבת חסד מבואר דלא חשש לדברי הש"ך אלא נקט שאפשר לחשב את נתינת‬
       ‫מעשר כספים גם לפני שהגיע לו רווחים‪ ,‬אך זה צ"ע בדברי הח"ח שמשמע שאפשר‬
       ‫לקיים מעשר כספים קודם שבא לידו הרווח‪ ,‬וזהו דלא כהרמ"א‪ ,‬וצ"ע‪ .‬ועיין בנודב"י יו"ד‬

                                                                                   ‫סי' ע"ג‪.‬‬

                       ‫הלוה מעות לעני לא על דעת לפורעם ממעשר כספים‬

       ‫אך מכל מקום זה ברור שאם הלוה לעני כסף ]לא על דעת לפרוע את החוב ממעשר‬
       ‫כספים[‪ ,‬ואח"כ אין לעני מה לשלם‪ ,‬אין יכול המלוה לעכב את המעשר כספים בשיעור‬
       ‫פרעון החוב עבור ההלואה‪ ,‬דבזה שלא הלוה על דעת לפרוע מכספי מעשר‪ ,‬ודאי לא‬

                                                                ‫עשו את שאינו זוכה כזוכה‪.‬‬

       ‫ויותר מזה דאפילו אם יזכה לעני את המעות על ידי אחר ג"כ לאו שפיר עביד‪ ,‬דאז הזוכה‬
       ‫במעות לא יוכל להחזירם למלוה‪ ,‬דהרי מעות הללו שייכים לעני ואין יכול לפרוע חובו‬
       ‫של העני שלא מדעתו‪ ,‬ויש לעיין אם יכול לזכות את המעות לעני על ידי אחר על מנת‬
       ‫שאח"כ יקחם בחובו‪ ,‬דהרי זה זכות לעני אף שלא יקבל המעות לידו‪ ,‬מ"מ עי"ז יפטר‬
       ‫מחובו‪ ,‬אך אם העני מסרב‪ ,‬לזכות במעות עבור שאח"כ המלוה יפרע מהם חובו‪ ,‬בכהאי‬
       ‫גוונא אין עצה עד שהעני יתרצה לכך שהמלוה יזכה לו את מעשרותיו בשיעור פרעון‬

                                  ‫החוב ואח"כ יקחם לעצמו בתורת פרעון חוב אז ודאי מהני‪.‬‬

       ‫אכן יש עצה אחרת גם באופן שהעני מסרב שיזכו לו מעות על דעת שיפרעו בהם את‬
       ‫חובותיו‪ ,‬וזהו על ידי שיקבעו קופת צדקה עבור אותו פלוני עני או כמה עניים‪ ,‬והמלוים‬
       ‫של אותם עניים יתנו בקופת הצדקה את מעשרותיהם‪ ,‬ואח"כ הגבאי שממונה על קופת‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182