Page 394 - 10422
P. 394
ריק ריירדן
זכאים לשמוע את האמת .בלי להזיז את המבט מאחי ,אני נותנת
לצוללת פקודה שנמנעתי ממנה מאז שעליתי בפעם הראשונה
על הסיפון שלה" .נאוטילוס ,קחי אותנו לקרקעית האגם,
בבקשה .תראי לנו את הגנים".
המנוע מזמזם מיידית .החבלים משוחררים .מים מציפים את
החלונות הגדולים בעודנו צוללים.
אנחנו שוקעים לאט ,כמעט ביראת קודש ,אל המרכז החשוך
של הר הגעש הישן.
"מה זה הגנים?" ֶדב שואל בזהירות.
"חכה ותראה ",אני אומרת לו.
אני הולכת לחרטום ומשקיפה מהחלונות .אחרי היסוס
מסוים ֶדב מצטרף אליי.
אנחנו צופים בשתיקה עד שהנאוטילוס עוצרת ומרחפת
במעמקים .היא מדליקה את הפנסים הקדמיים שלה .מולנו
משתרע נוף ימי עשוי אלף צמחים שונים :בוסתנים של אצות
קלפ ענקיות שנדות כתומות לאור הפנסים ,מרבדים עבים של
אצות סגולות דמויות טחב ,שורות של שיחי ענבי־ים בצבע ירוק
עז .נראה שחלק מהצמחים נמצאים שם לקישוט בלבד ,נושאים
פרחים משונים שעשויים להיות שושנות ים ,או סחלבים ,או
משהו מכוכב אחר ,פורחים בגוונים של סגול ואדום.
ֶדב בולע רוק" .זה יפהפה".
"ההורים שלנו מצאו את הנאוטילוס בגנים ",אני אומרת.
"וכאן לוקה ואופליה פיזרו את האפר של המתים .הנסיך דקר
כאן .ואמא ואבא ".אני מסתכלת על אחי" .אנחנו מעולם לא
זכינו להיפרד מהם כמו שצריך .חשבתי שאולי תרצה לעשות
את זה .אני בטוח רוצה".
הוא לא מסוגל לעמוד עוד ברעד .הוא צונח על הברכיים.
הגוף שלו מיטלטל מבכי ,פורק שנים של כעס וצער .אני מקווה
394
