Page 395 - 10422
P. 395
בת המעמקים
שהוא משחרר גם חלק מהמרירות שלו .אני נזכרת בילד שרקד
בגנים הבוטניים עם הזיקוק שלו בערב של קיץ .אני נזכרת
בהורים שלי יושבים יחד ומסתכלים שבעי רצון על החמניות
ופרחי הנמופיליה.
אני לא יכולה לבטוח ב ֶדב .אני לא יודעת אם אוכל אי־פעם,
אבל אני אוהבת אותו .הוא עדיין אחי .אולי הוא יוכל להתחיל
להבין מה הוא עשה ,ואיזה מרחק הוא צריך לטפס כדי לחזור
אליי .אני חייבת להיות חזקה למענו ,כמו שהייתי למען הצוות
שלי .אני עומדת מעליו כשהוא בוכה ,וצופה בפרחי הים משנים
צבעים לאורות הנאוטילוס.
אני נפרדת לשלום מאמא ואבא שלי.
אני נושאת תפילה למען אחי ,ולמען העתיד .אני לא אוותר
על אף אחד מהם.
395
