Page 152 - Step and repeat document 1
P. 152

‫‪12| 8 152‬או|רהאוטררהגרט־רנגפר־תנליפתלי‬

‫המשיכה חברתי הטובה‪" ,‬כמה הייתי שמחה ביום החתונה‬
‫שלי‪ ,‬סקרנית לקראת הזוגיות‪ ,‬מצפה לבאות‪ .‬כמה הייתי‬
‫מאושרת באימהות שלי‪ .‬הימים עברו בנעימים‪ .‬רק‬
‫לפעמים לפנות בוקר‪ ,‬כמו משום מקום‪ ,‬התגנב לנפשי‬
‫כאב חד מפלח‪ .‬אך כמו שהופיע‪ ,‬כך התפוגג מייד‪ .‬לא‬
‫ראיתי בו משהו שצריך לעצור בגללו‪ .‬לפעמים היה חוזר‬

       ‫בערב אך מייד מרפה"‪ .‬שמעתי אנחה קלה בקולה‪.‬‬

‫לאחר אתנחתה קצרה המשיכה חברתי בדבריה‪" :‬עברו‬
‫שלוש שנים‪ .‬יהלי גדל קצת‪ ,‬ורמי הציע שנצא להתאוורר‪.‬‬
‫'ניסע רק שנינו'‪ .‬הוא רכש כרטיסי טיסה לחופשה‬
‫רומנטית מפנקת‪' .‬נישן טוב‪ ,‬נאכל טוב‪ ,‬ניזכר בנו'‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫הרעיון נשמע לי מלהיב‪ .‬חיכיתי לחופשה‪ .‬השתוקקתי‬

   ‫לישון לילה שלם ללא הפרעות‪ ,‬ללא המתח והדאגות‪.‬‬

‫הגיע יום הנסיעה‪ .‬אימי אספה את יהלי אליה‪ .‬המחשבה‬
‫לעזוב אותו ולו לרגע נראתה לי פתאום לא הגיונית ולא‬
‫מעשית‪ .‬למרות זאת ארזתי מזוודה‪ ,‬מילאתי דף ברשימת‬
‫הוראות ובמספרי טלפון של החברות‪ ,‬הרופא וגן הילדים‪.‬‬

                         ‫וגם את המקרר גדשתי בכל טוב‪.‬‬

‫כשהגיעה השעה‪ ,‬הכנסתי את הדרכונים ואת כרטיסי‬
‫הטיסה לתיק היד‪ .‬התקרבתי לדלת היציאה‪ ,‬אבל משהו‬
‫עצר בעדי‪ .‬הרגשתי שאני לא מסוגלת להיפרד מיהלי‪.‬‬
‫לעזוב אותו לכמה ימים נראה לי פתאום כמו נצח‪.‬‬
‫הדמעות פרצו‪ .‬תחילה לאט ואחר כך בשטף‪ ,‬ללא שליטה‪.‬‬
‫אי־אפשר היה לעצור בעדן‪ .‬ואז בקע קול בכי של ממש‪.‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157