Page 41 - Step and repeat document 1
P. 41
הפייטה הגד|ול7ה|41 5
כולם שכבו מתבוססים בדמם אל מול היין הניגר על פני
המפות הצחורות.
עוד באותו לילה חמק נתן הגדול מן הקיטון שבעליית
הגג .הוא רץ לעבר הנהר ולעבר היער ולעבר העיירות
הסמוכות ,ואחריהן רץ ליער המרוחק עד שעבר את הגבול
הרוסי .שם נתקל בשיירת משאיות של הצבא האדום .הוא
חבר אליהן .שיירת האספקה נעה מזרחה לרוסיה כדי
להצטייד .מטוסי המסרשמיט הגרמניים הפציצו אותם,
יחידות גרמניות טווחו בהם .זעקות הנפגעים עוד ילוו
את נתן שנים רבות כשיופיעו בסיוטי הלילה שלו .אחרי
מסע ארוך הגיעה השיירה ליעדה ,הצטיידה וחזרה לחזית.
מפקד החטיבה הבחין בנתן ,הבחור היהודי המשכיל,
ומינה אותו ליד ימינו בניהול צורכי החטיבה .יחסים
שיישמרו עד תום המלחמה.
אימה הרוקחת של מטילדה הבינה שלהישאר במחבוא
אינה עוד אפשרות .ברוב תושייתה הצליחה להעביר את
הילדה לאישה פולנייה מן הכפר הסמוך .היא ציידה אותה
באהבתה ובתובנה שיהיה עליה לנהוג כילדה פולנייה
מנומסת ולעולם לא להזכיר את מוצאה .האיכרה הטובה
והילדה נדדו בכפרים ,הסתתרו ביערות עד שמצאו מחסה
בבור צר בבית קברות נוצרי נטוש .בן השומר של בית
הקברות ,נער פולני צעיר ,ריחם על הילדה ובטוב ליבו
סיפק להן מזון.
חמש שנים ארוכות ,קשות ,רעבות ורעות הסתיימו.
