Page 380 - haFETS-2
P. 380

‫‪ e llk zelikx zekld‬חיי‬                    ‫‪ any‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְזכ ת ָע ָליו‪ְ .‬ו ָהֵני ִמ ֵ י )ְו ֵא ַהְ ָבִרי (‪ֵ ֶ ,‬אי ל ִמיִדי ַעת ִע ְנָי ַהֶה‬
‫ֶעֶלת ַעל ְל ַה ָ א‪ֲ ,‬א ָבל ִא )ט( ֵי ל ִמֶה ֶע ֶלת ַעל ְל ַה ָ א‪,‬‬
‫ְ ג ‪ ֵ ִ ֶ ,‬ר ל ֶ ְ ל ִני ר ֶצה ְל ַהִ יק ְ ג פ א ְ ָממ נ ְו ָכל‬
‫ַ ֵצא ָ ֶזה‪ְ ,‬ו ַעל ֵ ִי ְ ֹמר ַע ְצמ ִמ ֶ מ ָ ר ְלַק ֵ ל ָ ָבר ֶזה‬

                      ‫ִמ ֶ ְל ַהֲא ִמי ָ ֶזה‪.‬‬

‫‪) la¨ `£‬י( ֹלא ְיַג ֶ ה ֶזה ַלֲא ֵחִרי ‪ַ ,‬וֲא ִפ ְל ַאְנ ֵ י ֵ ית ‪ִ ,‬א ֹלא ֶ ֵ‬

‫ל ְ ַה ִ י ַהה א ֶעֶלת ַעל ְל ַה ָ א‪ְ .‬ו ָכל ֶזה ִא ה א ְמ ַס ֵ ר‬

‫ל ֶ ָ ַמע ִמ ֶ ָ ָבר ֶזה ְ ַע ְצמ ‪ֲ ,‬א ָבל ִא ה א )יא( ָ ַמע ֵמ ִאי‬

‫ִי ְתר ִמ ְ ָאר ָאָד ‪.‬‬     ‫ַא ֵחר ֶ ָא ַמר ל ֶ ָ ַמע ִמ ֶ ‪ֵ ,‬אי ל‬

                        ‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .zlrez dfn el yi (h‬כמו שכתבתי דהכא אפילו ההחלטה מותר‪ .‬וא דאיירי‬

‫בתחלת כלל ה' בחלק זה‪ ,‬דבעני במעשה דטוביה לעני לשה"ר‪ ,‬פשוט‬

‫זה מותר לשמוע רכילות ולחוש עיי הוא דהוא הדי לעני רכילות‪.‬‬

‫ש ‪ ,‬לכ א הוא מהימ ליה כבי תרי‪ mre ,‬כל זה‪ ,‬א יש בעני ההוא לשופטו‬

‫לצד זכות‪ ,‬יזהר שלא יתגנה בעיניו‬           ‫מותר ג כ להאמי בהחלט‪.‬‬

                                ‫עבור זה‪.‬‬  ‫‪ di`xe‬לזה‪ ,‬ממה דאיתא בפסחי )קי"ג‬
                                          ‫ע"ב(‪ ,‬גבי מעשה דטוביה‪' :‬מהו‬
‫)‪ .'eke dlbi `l (i‬דלא עדי מא חרפו‬         ‫למימר ליה לרביה למיסנייה‪ ,‬אמר ליה‪,‬‬
‫אחד בפניו בינו לבי עצמו‪ ,‬שביררנו‬          ‫אי מהימ ליה לרביה כבי תרי‪ ,‬לימא‬
‫לעיל )כלל י' סעי י"א וי"ג(‪ ,‬שאסור לו‬      ‫ליה' וכו'‪ ,‬אלמא דמותר לו לרבו לקבל‬
‫ליל אחר כ ולספר דבר זה לאחרי ‪,‬‬            ‫דבר זה ממנו בהחלט‪ ,‬מחמת דהוא‬
 ‫א לא שיש לו מזה תועלת על להבא‪.‬‬           ‫מהימ ליה בכל דבר כבי תרי‪ ,‬ולא אסרה‬
                                          ‫התורה בזה משו קבלת לשה"ר‪ ,‬וראיה‬
‫‪ dne‬שכתבתי‪' :‬ואפילו לאנשי ביתו'‪,‬‬          ‫מדמתירה הגמרא לרבו לשנוא אותו עבור‬
‫הוא כמו שנכתוב לקמ בפשיטות‬                ‫זה‪ ,‬וידוע הוא מה שכתב מהרי"ק )הובא‬
‫)כלל ז' ס"א(‪ ,‬דאיסור לשה"ר ורכילות אי‬
‫חילוק בי א לספר לאיש דעלמא ובי‬            ‫לעיל בחלק א' בכלל ו' בבמ"ח סעי קט ל"א‪,‬‬

                           ‫לספר לאשתו‪.‬‬

‫עיי ש (‪ ,‬דבסת לשה"ר שאסור לקבל )‪ .xg` yi`n rny (`i‬פשוט הוא‪ ,‬כיו‬

‫שג הוא בעצמו אסור לו לקבל‬                 ‫רק לחוש בעלמא‪ ,‬שאסור חס ושלו‬

                        ‫לשנוא אותו עבור זה‪ ,‬א כ פשוט הוא ולהאמי ביה‪.‬‬
   375   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385