Page 396 - haFETS-2
P. 396

‫‪ h llk zelikx zekld‬חיי‬                    ‫‪ gpy‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

 ‫`‪ִ .‬א ֶא ָחד ר ֶאה‪ֲ ֶ ,‬ח ֵבר ר ֶצה ְל ִה ְ ַ ֵ ְ ֵאיֶזה ָ ָבר ִע‬
‫ֶא ָחד‪ְ ,‬וה א ְמ ַ ֵער ֶ ְ ַוַ אי ְיס ַ ב ל ַעל ְיֵדי ֶזה ִעְנָי ַרע‪,‬‬
 ‫)א( ָצִרי ְל ַה ִ יד ל ְ ֵדי ְל ַה ִ יל ִמ ָה ִעְנָי ָהַרע ַהה א‪ַ ,‬א‬

          ‫ָצִרי ָלֶזה ֲח ִמ ָ ה ְ ָר ִטי ֶ ֲא ָבֲאֵר ְ ָסמ ‪:‬‬

                            ‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ oi`e‬לדחות‪ ,‬דכוונת הרמב" הוא דוקא ‪xacy oiirnd rciy ick ,dfa izkx`d‬‬

‫‪zelikxe x"dyl llka qpkp df‬‬                ‫א גור בדיבורו לזה היזק ממש‪,‬‬

‫מה שאי כ בזה‪ ,‬דלא היה רק מניעת ‪mihxtd ea enlyeiy `l m` ,dxenb‬‬

‫הטובה‪ ,‬איננו בכלל לשה"ר‪ .‬זה אינו‪.df llka onwl mix`eand ,‬‬

‫‪ dne‬שכתבתי 'באיזה דבר'‪ ,‬כללתי בזה‬         ‫דהלא מכלל 'להצר לו' לא נפקא‪.‬‬

‫כל הציורי שיבואו בסו הספר‬                 ‫)‪ ,cere‬דבעניננו על כל פני לא גרע‬
                         ‫א ירצה הש ‪.‬‬      ‫מ'עני המהפ בחררה ובא אחר‬
                                          ‫ונטלו שנקרא רשע' )קידושי נ"ט‪ ,(.‬וקל‬
‫)`( ‪ .el cibdl jixv‬וכדי שלא יהיה‬          ‫וחומר בזה‪ ,‬דמה הת שבזה שהוא מסיר‬
‫דבר זה לפלא בעיני הקורא‪ ,‬על‬               ‫החררה מזה‪ ,‬משתכר הוא בזה שנוטל‬
‫שאני מיקל כל כ ומצרי ליל ולהגיד‪,‬‬          ‫לעצמו‪ ,‬וא על פי כ הוא נקרא 'רשע'‪,‬‬
                                          ‫מפני שבזה יורד לחיי חבירו‪ ,‬וכמו‬
      ‫אני מוכרח להארי קצת בעני זה‪.‬‬        ‫שפירש רש"י ש בקדושי בריש פרק‬
                                          ‫האומר )ש (‪ ,‬על אחת כמה וכמה בעניננו‪,‬‬
‫‪ ik‬לכאורה בדי זה )ונתפוש ציור אחד‪,‬‬        ‫שאינו משתכר בזה כלל‪ ,‬כי אינו נוטל‬
‫והוא הדי בכל הציורי ( דלקמ ‪ ,‬כגו‬          ‫השותפות לעצמו‪ ,‬ואינו משכיר עצמו‬
‫שרוצה ליקח אחד לשרת אותו בביתו‪,‬‬           ‫אצל זה‪ .‬והוא הדי בכל הציורי דלקמ ‪,‬‬
‫וזה מכירו מכבר שהוא גנב‪ .‬יש להסתפק‬        ‫רק שהוא מריע בזה לחבירו שלא ישתכר‬
‫בתלתא גווני‪ :‬א מותר להגיד לו‪ ,‬כדי‬         ‫הוא מזה‪ ,‬דמכלל 'רשע' לא נפקא‪ .‬וזה‬
‫שלא יקחנו למלאכתו‪ ,‬ולא יהיה נפסד‬          ‫לשו החוש משפט בסימ רל"ז ס"א‪:‬‬
‫על ידו‪ .‬או אולי דמצוה נמי איכא‪ ,‬או‬        ‫'המחזיר אחר דבר לקנותו וכו'‪ ,‬ובא‬
‫אפשר דאסור מטע רכילות‪ ,‬כי הוא‬
‫גור בדיבורו לזה הפסד‪ ,‬וכנ"ל בתחלת‬

                                  ‫הסימ ‪.‬‬

‫אחר וקנאו‪ ,‬נקרא רשע‪ ,‬והוא הדי לרוצה ‪.el cibdl oicd on aiegnc il d`xpe‬‬

‫וראיה ממה דגרסינ בסנהדרי‬                  ‫להשכיר עצמו אצל אחר'‪ ,‬עיי ש ‪,‬‬

‫ובעניננו כל הדיעות הנזכרי ש מודי )ע"ג ע"א(‪' :‬מני לרואה את חבירו טובע‬

‫דבכהאי גוונא נקרא רשע‪ ,‬כיו שאינו בנהר וכו' או לסטי באי עליו‪ ,‬תלמוד‬

‫לומר "לא תעמוד על ד רע "' )ויקרא‬          ‫מיטיב בזה לעצמו(‪.‬‬
   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400   401