Page 408 - haFETS-2
P. 408
h llk zelikx zekldחיי ryחפ
miigd xewn
ַעל ִ י ִ ר ַ ,א ֶ ֹא ַיֲע ֶ ה ַמֲע ֶ ה ָר ַע י ֵתר ֵמ ֵעֶר ַהִ י ,
ֶ ָהָיה י ֵצא ְ ֵבית ִ י ַעל ִ י ִ ר ִ ,א ָהי ְ ֵני ֵעִדי ְמ ִעיִדי
ִ ְד ָבָריוַ ,א ַעל ִ י ֵכ ָאס ר ֵ ,יָו ֶ ְ ִד ר ה א ֵר ֶהֵק
ְל ַהִ ַ ,מה ֶ ֹא ָהָיה י ֵצא ַעל ְיֵדי ְ ָבָריוֲ ,א ִפ ִא ָהָיה
ֵמ ִעיד ָע ָליו ְ ֵבית ִ י ִ ,י ִא ָהָיה א ֵמר ָע ָליו ִע ְנָי ֶזה ָפא
miig min x`a
xi`deה' יתבר עיני ,ומצאתי גמרא נמי היה גובה על פי דבריה ,לא
מפורשת כעניננו ממש ,שעל ידי הפסידוהו כלו .ולבד מ זה ,מצאתי
זה נוכל לידע כל פרטי הדי .דזה לשו מפורש בכנסת הגדולה לחוש משפט
הגמרא בבא קמא )קי"ג ע"ב(' :מכריז רבא בסימ כ"ח )הגהות הטור אות י'( ,ובתשובות
האי בר ישראל דידע סהדותא לאינו רמ"א סימ נ"ב ,כיו דבעלי הדי הוא
יהודי ,ואזל ואסהיד ליה בדיניה דאינ אחד אינו יהודי ואחד ישראל ,לא שיי
יהודי על ישראל חבריה ,משמתינ ליה ,בעני זה האיסור דערכאות של אינ
מאי טעמא דאינהו מפקי ממונא אפומא יהודי ,שלא נאמר אלא כששני בעלי
דחד סהדא ,ולא אמר אלא בחד אבל הדי ה ישראלי .וכ מוכח בחוש
בתרי לא' .ועיי ברש"י ד"ה אפומא משפט סימ כ"ח סעי ג' בפני ובסמ"ע
דחד' :ונמצא שהפסידו שלא כדי ' ,עד )סעי קט כ'( ,עיי ש ,דעיקר הטע
הוא משו דא שהעד יודע בעצמו כא .
שבאמת הוא חייב לו ,ומטע זה הוא ` `nlא דהעד יודע בעצמו שבאמת
פטור בדיעבד מלשל ,משו דיכול הוא חייב לו ממו ,א על פי
לומר אמת העדתי ,כמבואר ש בחוש כ ,היו משמתינ להעד עבור זה ,כיו
משפט ,מכל מקו כיו דעל פי די תורה דא היה בא עמו לבית די של ישראל,
לא היה באפשר לגבות ממנו ממו על לא היה גובה ממנו ,נמצא דהוא מפסידו
פי זה העד ,ועל פי דיבורו גר להפסיד
לחבירו ,היו משמתינ ליה ,משו דלא בדיבורו.
היה לו ליל ולהגיד. oi`eלדחות ,דש טע האיסור משו
דאזיל לאסהודי בערכאות של
עובדי כוכבי .אחת ,דהא מוכח ש `edeהדי נמי בנידו דיד ,דאיסור גדול
עשה בזה ,כיו דהוא מכיר את בגמרא דבתרי לא משמתינ ליה ,ואי
משו ערכאות ,אמאי לא ,אלא הטע טבע האיש שהוא מספר לו ,שלא יל
כנ"ל ,וכיו דבתרי על פי דייני ישראל עמו לבית די ,רק יפסוק הדי לעצמו
