Page 143 - 20122

‫המופע‬

‫סבתא רוזה לבשה שמלה חומה עם פרחים בצבע בז׳ ועליה קשרה סינר‬
‫מתאים‪ .‬היא ניגשה למטבח‪ ,‬הכינה בצק רך והקציפה ביצים‪ .‬הייתי בת‬
‫ארבע וארבעה חודשים‪ ,‬בחוץ היה יום אביבי ויפה וסבא הציע שנצא‬
‫לגינת המשחקים‪ .‬הגינה היתה מאובזרת ומצוידת‪ ,‬עמוסת מגלשות‪,‬‬
‫נדנדות ולולאות כאלה‪ ,‬שמטפסים עליהן עד שנתקעת הרגל‪ ,‬נופלים‬
‫ובוכים‪ .‬הבטתי באפשרויות כשזיהיתי בצד אמפי תיאטרון‪ ,‬שבו יושבים‬
‫ההורים‪ .‬אמרתי לסבא שיש לי מופע ושעליו לעזור לי לאסוף את כל‬
‫הילדים‪ .‬סבא היה הפרטנר המושלם לכל הרפתקה‪ .‬בלי לשאול שאלות‬
‫הוא מילא אחר הפקודה‪ .‬בזמן שאסף את כל ילדי השכונה‪ 30 ,‬במספר‪,‬‬
‫חשבתי לעצמי‪ ,‬שאבחר כמה מהם‪ ,‬אושיב אותם במעגל ואשאל אותם‬
‫שאלות‪ .‬לבטח יהיה מעניין לשמוע על השבוע שלהם‪ ,‬על הבילוי בגן‬
‫השעשועים ועל כמה הם מרוצים מתפקודם של ההורים‪ .‬סבא תיזז‬
‫וגרר קהל בשלל גילים תוך שהוא אומר בהתרגשות‪ ,‬״בואו! יש מופע‬
‫מדהים!״ עמדתי לי באמפי המתמלא‪ ,‬ילדה בת ארבע וארבעה חודשים‪,‬‬
‫שמתנשאת לגובה מטר שבעים‪ ,‬עם בקבוקים זהובים במקום שיער‬
‫ושמלה מקושטת בפרחים צבעוניים‪ .‬סבא לא רק מילא אחר ההוראות‬
‫בלי לפקפק או להביע תמיהה‪ ,‬הוא גם הצטיין בכל פעולה שנתבקש‬
‫לבצע‪ .‬כך קרה‪ ,‬שבתוך רבע שעה עמדתי מול ‪ 50‬ילדים והוריהם‪,‬‬

‫הממתינים למופע המופלא שביקשתי להציג‪.‬‬

‫משכתי בשמלה‪ ,‬בלעתי את הרוק‪ ,‬פתחתי את הפה ואמרתי‪ ,‬״המופע‬
‫יתחיל בעוד כמה רגעים‪.‬״ ואז ביקשתי מסבא לבוא איתי לצד ואמרתי‪,‬‬
‫שבעצם אין לי מה להגיד לכל אותם אנשים‪ .‬סבא הניח את ידו על מצחו‪,‬‬
‫השמיע קול אנחה שנע בין בכי לצחוק‪ ,‬הביט בקהל הממתין ושאל‪,‬‬
‫״אז מה תרצי לעשות?״ ישבנו שם כמה דקות‪ ,‬שחקוקות בזיכרוני‬
‫כמו תקופה בת שנתיים‪ .‬סבא ליטף את ראשי וביקש שנלך להתנצל‬
‫ולשחרר אותם לדרכם‪ .‬״אל תדאגי‪ ,‬אני בטוח שיש להם תוכניות‬
‫אחרות‪.‬״ התקדמנו אל עבר מרכז הרחבה כשהבחנתי בסבתא רוזה‬
‫הקטנטונת מדלגת עם מגש עוגיות שושנים בידה‪ .‬סבא חייך בהקלה‬
‫גדולה והנהן כמו נותן לי אישור לבאות‪ .‬״המופע המדהים שלו אתם‬

‫מחכים הוא בעצם סבתא שלי שאפתה עוגיות!״‬

‫הילדים וההורים אכלו והלכו‪ ,‬אפילו שושנה אחת לא נשארה לסבא‬
‫ולי‪ .‬מאז ועד היום‪ ,‬כשאני אוספת אנשים במעגל‪ ,‬אני דואגת שיהיה‬

‫לי בשלוף מגש עוגיות‪ ,‬כמו של סבתא רוזה‪.‬‬

‫‪143‬‬