Page 147 - 20122
P. 147
במחשבות על הילדה שבי שנעלמה ועל איך אצליח לשמר את התום
והילדות בילדה שבראתי .צללתי עמוק במחשבה המורידה ,עד שאפקט
קולי אחד חזק במיוחד מילא את הפרצוף שלי ברוק.
כך ,באגביות ובשרבוב שפתיים מישמיש זרקה הצידה את כל הדאגות
והאכזבות שרצו בראשי.
שתינו צחקנו צחוק גדול .עוד רוחץ צקצק .הרטבתי את השפתיים החלקות
מחמאה והצטרפתי בגאון למחרוזת הנאדים המפוארת .שיצקצקו.
147