Page 83 - 20122
P. 83
למחרת בבוקר ,כשאימא שלי ניגשה לרכב ,היא החווירה בדיוק כמו
שהחוורתי למשמע העובדה על התאומים הזהים .הגלגל שהחלפנו
ביזע ודמעות ,לא היה מפונצ׳ר .לעומת זאת ,הגלגל הרזרבי דווקא
כן .נשקתי לאימא על האף ,אבל זה לא עזר .ידעתי שגם גורל מערכת
היחסים הזאת תלוי בשתיקה שלי ,אז נמנעתי מלספר לה על השרשרת
עם סמל הפריון ,שאבדה.
חודש לאחר מכן קבעתי תור אצל מקעקע וציירתי לעולמים את סמל
הפריון על כתפי .הגעתי הביתה בהתרגשות וחשפתי את הכתף בפני
אימי .אימא שלי מאוד לא אהבה שאני חורטת ציורים על הגוף שבראה.
המחשבה שזה מה שימתיק את הבשורה על השרשרת האבודה היתה
מטופשת ברמה ששמורה רק למחשבות של גיל הנעורים .אימא אמרה
שחבל שלא בחרתי לקעקע על הכתף גלגל רזרבי ,שכן זה יכול היה
להיות הומאז׳ יותר מתאים .לא צחקתי .רק ברגע ההוא הבנתי ,שאני
תקועה עם סמל פריון ,שאת משמעותו אני לא ממש יודעת עד לרגע
זה ,על הכתף ,לכל החיים.
83
