Page 174 - RTZ
P. 174
הפרשה בין אדם לחבירו קעד עיון
מגרש ממנה את היתומים ,אין בה שם גזילה כלל [וכעין זה תירצו דברות משה
(שם סי' יב הערה עח) ואמת ליעקב (שם ד"ה ברכת)].
תירוץ לב .אין לאו בגזילת קרקע
נחלקו הראשונים ,האם יש לאו של 'לא תגזול' בגזילת קרקע ,שלדעת הרמב"ם
(פ"ז מהל' גניבה הי"א) ,גם בגזל קרקע עוברים בלאו של גזילה .אולם לדעת
התוספות (ב"מ סא ,א ד"ה אלא) אין עוברים על גזילת קרקע בלאו ,כיון שקרקע
אינה נגזלת ולא שייך בה מעשה גזילה .ולפי דבריהם תירץ רנת יצחק (איוב שם),
שאיוב באמת היה מישראל ,ומכל מקום לא עבר בלאו על מעשהו ,כיון שהיה
זה קרקע [וראה עוד להלן (תירוץ לט) בענין האיסור מדרבנן].
תירוץ לג .האיסור כשדעתו לעכב הגניבה
עוד תירץ רנת יצחק (שם) ,לפי מה שכתב בשיטה מקובצת (ב"מ סא ,ב ד"ה על
מנת) ,שכל האיסור של גניבה על מנת למיקט הוא באופן שדעתו לעכב הגניבה
בידו ,אך אינו גונב בשביל ההנאה שבדבר ,אלא בשביל לצער חבירו .אבל אם
אין דעתו לעכב הגניבה בידו ,אין בכך איסור כלל.
תירוץ לד .דווקא כשממתין שיבואו עדים
אמת ליעקב (ב"ב שם ד"ה ברכת) תירץ [כעין זה] ,שיש לחלק בין הגונב על מנת
לשלם כפל ,שבהכרח גונב וממתין שיבואו עדים ויעידו [שאלמלא כן אינו משלם
כפל] ,לבין אופן שמשיב מעצמו [אך עדיין צ"ע מהגונב על מנת למיקט ,ואפשר שאף
שם מדובר בממתין זמן רב].
תירוץ לה .יש לחלק בין גניבה לגזילה
פני שלמה (שם) תירץ באופן נוסף ,לפי מה שמבואר ברמב"ם (פ"א מהל' גניבה
ה"ב) [הובא לעיל (תירוץ יב)] ,שהטעם שאסור לגנוב על מנת לשלם כפל ,הוא
כדי שלא ירגיל עצמו בכך ,ואם כן יש לחלק בין גניבה לגזילה .ויש להוסיף
מה שכתב הב"ח (חו"מ שנט ,ג) ,שטעם זה אינו שייך אלא בגניבה שהיא בסתר,
והדבר מצוי ביותר ,מה שאין כן בגזילה שהיא בפרהסיא שאינה מצויה [וכן תירץ
טל תורה (ב"ב שם ד"ה מלמד) לפי דברי הב"ח].
