Page 175 - RTZ
P. 175
הפרשה קעה בין אדם לחבירו עיון
ב א לחבירו תירוצים נוספים והוספות
לו .בקובץ שיעורים (ב"ב שם אות סג) תירץ כעין זה ,לפי מה שכתבו התוספות (ב"ק יא,
א ד"ה אין) בשם הירושלמי (קידושין פ"א ה"ד) ,שצריך שני פסוקים לענין 'אין שמין'עניני
גם לגנב וגם לגזלן ,ולא לומדים אותם האחד מהשני .ואם כן יש לומר גם כאן ,שדווקא
בגניבה למדו זאת מפסוק ,ואין ללמוד מכך לענין גזילה.
לז .רנת יצחק (איוב שם) הביא מחלוקת בענין זה ,שלדעת הריטב"א (ב"מ סא ,ב ד"ה
לא) אסור לגזול על מנת למיקט ,ולומדים זאת מגניבה .ואילו במנחת חינוך (מצוה רכד
אות ב) כתב לחלק בזה ,שגניבה לא אסרה התורה רק מחמת הממון שבדבר ,אלא גם
מחמת המידה הגרועה ,ולכן אסור אפילו על מנת למיקט ולשלם ,אבל בגזל האיסור הוא
רק מדין ממון ,ולכן מותר על מנת למיקט ולשלם .ולפי דבריו מיושב ,שכיון שאיוב גזל
ולא גנב ,לא עבר בכך על איסור.
לח .מנחת פתים (חו"מ שנח ,ב בש"ך סק"ג) תירץ לפי המבואר בדעת הרמב"ם (שם),
שכל האיסור על מנת למיקט הוא מדרבנן ,ואם כן בקרקע אין לחשוש שמא לא יהיה לו
לשלם ,כיון שהיא בעין ,ולכן לא גזרו בה חכמים.
לט .עוד תירץ מנחת פתים (שם) ,שכיון שבקרקע אין לאו של 'לא תגזול' מן התורה
[כמבואר בסמ"ע (סי' שעו סק"ב) ,וראה עוד לעיל (תירוץ לב)] ,ולכן לא אסרו חכמים
בגוזל קרקע על מנת להשביחה [כיון שעצם איסור גזילתה הוא מדרבנן] ,מה שאין כן
במטלטלין שאיסור הגזילה בהם הוא מדאורייתא ,גזרו בהם גם בגוזל על מנת למיקט.
מ .ר"מ שטראשון (ב"ב שם ד"ה מלמד) כתב ,שיש לגרוס שהיה 'נוטל' שדה מיתומים,
והיינו שנטל ברשות.
מא .בהערות הגרי"ש אלישיב (שבת קמח ,א ד"ה זיל) הקשה הקושיה השלישית ,כיצד
רב יהודה ציוה לחטוף את בגדו של רבה בר בר חנה שיבוא לשיעור .וכתב שלכן מסיימת
הגמרא (שם) שאמר לו 'ולאו בדינא גרבתיך' ,והיינו שהסביר עצמו ,שכן הוא הדין
שכופים את הרב ללמד תורה ,וכמבואר בפסחים (קיב ,א) שאמר רשב"י לרבי עקיבא,
שאם אינך מלמדני אמסרך למלכות [וראה מה שביאר שם באריכות].
מב .יש שתירצו [על פי תירוצים שנתבארו לעיל] ,שהיה מותר לרב יהודה לקחת בגדו
של רבה שיבא לדרשתו ,משום שבגזילה אין איסור מדאורייתא ,ועל כן לא גזרו בזה,
או משום שבגזילה אין חשש שיתרגל לגנוב ,או משום שאינו מצערו בכך ,משום שיודע
שכוונתו בזה שיבא לבית המדרש.