Page 191 - RTZ
P. 191
ההלכה קצא שבוע פרשת תצוה עיון
לפלפולא
חיוב בדיקת חמץ מהתורה
רש"י )ריש מסכת פסחים( כתב שחיוב בדיקת חמץ הוא מדאורייתא כדי שלא
יעבור בבל יראה.
וצ"ע משיטת רש"י עצמו שרק כשרואה החמץ עובר ,כמבואר בדבריו )שם
דף ו ,א( שכתב 'דכשראהו עבר עליו' וא"כ מה שייך חיוב בדיקה מן התורה
על חמץ שלא ראהו .וביותר דמבואר עוד ברש"י ,בהא דאמר רבא )שם ע"ב(
'גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה' ,שדווקא אם דעתו עליה
עובר ,דפירש"י שמשהה אותה רגע אחד משום שחס עליה לשורפה .וא"כ שוב
תקשי מה שייך חיוב בדיקה מדאורייתא משום שמא ימצאנו ושמא ישהנו,
והלא אין זה כ"א חששא דרבנן.
תו יש לתמוה בהא דפירש"י )שם( דגלוסקא חשובה היא בעיניו וחס עליה
לשורפה ומשהה אותה ,דמשמע שרק בגלוסקא יפה חיישינן לשמא ישהנה
מלשורפה כיון שחס עליה ,אבל בשאר חמץ ליכא להאי חששא ,דאינו חס עליו
ולא יבוא להשהותו ,וא"כ לא נאמרה בדיקת חמץ בעבור שאר חמץ .ונמצא
לפ"ז שכל תקנת בדיקת חמץ וריבוי הלכותיה -לאור הנר ,בחורים ובסדקים,
ע"י מי ,זמנה ,לכתחילה ובדיעבד ועוד ועוד ,כל זה לא נתקן אלא בעבור גלוסקא
יפה ,ולכאורה דוחק גדול הוא לומר כן ,ודו"ק.
ועוד ,יש לחקור ,האם כוונת רש"י שהבודק חמץ מקיים בזה מצוה דאורייתא,
משום שבלאו של בל יראה ובל ימצא נאמר חיוב לדאוג שבכניסת הפסח לא
יהיה חמץ ברשותו ]וכן נראה בפיה"מ לרמב"ם )על המשנה פסחים יא,א(,
יעו"ש .וכן לשון תרגום יונתן בן עוזיאל )דברים טז ,ד( 'ותזדהרון מקמי פסחא
דלא יתחמי לכון חמיר' ,ודו"ק[ .או דהוי רק כבדיקת הריאה ובדיקת תולעים
שאינה מצוה ,אלא הבדיקה היא רק היכי תמצי כדי שלא יכשל בלאו דבל יראה
ובל ימצא ,ועיין.
חה
השתתהפושתתתבפמוסתגרבתמ זסוגרמותתזנויתמובתלניימתודבליההמוסדפהקההסשפבקועהישבבושעביועב זשהבובעמזשהךבלמפשחוךתלפשחעוהת שעה
