Page 198 - RTZ
P. 198

‫ההלכההלכה‬                                       ‫שבוע פרשת ויקראלוח הה פק‬

                                         ‫קצח קפו עיון עיון שבוע פר לשותחויהקהראפק‬

   ‫לבקשת רבים הננוללופחרסהםהשסאפלוקתל'שעבויועןזהה‪,‬העלכמנה'ת שיוכלו‬
   ‫לעיין קודם הגעת הגליוןעהדבלא‪.‬שבתושעובפורתשלתשבבלוקע זה יש לשלוח‬
                                ‫רק עם גליון הבא ולא עם גליון זה‬
   ‫סימנים‬                                ‫הלכות‬                                                                              ‫תאריך‬

‫שאין נופלין על פניהם בכל חודש מסימן תכט סעיף אשבוע פרשת ויקרא ‪ -‬מי שהלוה על חמץ ‪-‬‬

‫ניסן – שבת שלפני הפסח קורין אותו עד סימן תלב סעיף א‬

            ‫שבת הגדול ‪ -‬זמן בדיקת חמץ – ברכתתערובת חמץ‬
                                                                                                                                  ‫פרשת תרומה‬
                                                                                                                            ‫ב אדר א – ח אדר א‬

           ‫מסימן תמא בסדיעקיתףחמאץעד סימן תמב סעיף ב‬
                                                                                                                                        ‫פרשת תצוה‬
   ‫מסימן תלב סעיף ב‬               ‫ברכת בדיקת חמץ – דיני בדיקת חמץ‬                                                                                                                               ‫א[‬
                                                                                                                            ‫נכריטשאדהרלואה–ליטושארדארלאעל‬
   ‫שעלדךסיאמםן לתאלגאספעירףע י‬  ‫חמצו ומשכונו בידו ‪ -‬א‪ ,‬ב'מעכשיו יהא‬

‫ועמד"זט‪.‬מן)פטזרבפ(לשאודתלנריכ'כ‪,‬יאתות–חהישכלחאבהמ‪,‬אץדהרתאאחםתמיודתדארהיננחילרכירבהידש‪:‬יברדק)יאתאקל(החל–מהלץאומוי–םתדשימלנבויאםאתוברהפדנןולקהזהגביהסל‪,‬םיתלכתפי”כשקדףבלמימבעמנודוסיסלמשיןלאמןתאחלרתגללוהספעדפסיועףסיתיףחו‪,,‬אא‬
‫ומ"ט‪) .‬ג( ואם מתכוון בשעת ה–לווהמאפהרלשפבדיוםתווהיואצחארבהשיפרסאח‪ ,‬ומ"ט‪) .‬ד(ולואאיםהי’אלומרפנלאניכלרביער‬
                                                                                                                            ‫בשעתכפגהרבאשידתערווריאק–שהכללטא יאדפרדהאו‪.‬‬
  ‫ב‪ ,‬ואהםמפהרקשנבהיםלנוכהירויצאאתבשהירחאמ–ץהוממשעככירשיו אמםסילמןא יתלפורסעעילזףמאן‬                                         ‫פלוני ונשאר המשכון תחת‬
‫יד הבעייכתשבררלאחשלבנ‪.‬רכונג‪,‬וסעלללאממקיאוםחמלרבדחומוקבעותככבכשירעוו‪:‬רב)פ–יוא( האועכםדןמבסיעחומוןישבהתללביחפתדוסועאיתווףצרא‬
   ‫בעמ[ןלייוהנשהכרלפרפאירסאלשלדח‪,‬רתאשחאפהמרלק–הוווודההילאפיעדסתלרנחובחוללמהבצנועכוררו‪,‬מי‪,‬ווש–עשמכמכוהד"במננוייורטע‪.‬ח‪.‬בשי–ש)נבדבכוחד(נקמ‪-‬וסצוואאל‪,‬לםמשאבלקהוהמאחםליצונמואבהץידולהמבונקיסדכוידפרכרייכשורשהכוארכבפ"ראופלקילתודמועשכעמעדסשביידסומ‪,‬ווןףולתהנסליגכיחמרןיעסותעהיעזמףבמרןב‬

   ‫אחר הפסח ולא פרעו‪ ,‬מה דין האחצלמיץ‪:‬שר)אאל( לאחר הפסח‪ ,‬ומ"ט‪) .‬ב( קודם הפסח‪ ,‬איך‬

   ‫ינהג‪ ,‬ומ"ט‪) .‬ג( לא בערו‪ ,‬ובא הנכרי תוך הפסח לפדותו‪) .‬ד( האם יש תקנה שימתין‬

‫ב‬  ‫לא זאחפרריאידפשורדתתוובהי–עקהירלנגיאכו‪,‬ראיד‪,‬מריהבמדיחןולהעחלמץחמ‪,‬יוובושמה"כלטוא‪:‬יה)לעואל(נחלתמאקץבח–לרתתהי‪,‬עפרובסמתחד‪.‬וח)עמב‪(.‬ץב‪,‬בכולאהםזלעממדסנאיוסמיאןק"מוןלתדמתםמאמעהבסכפעסישסעףייוח‪,,‬ףא‬  ‫ואם‬
                                                                                                                                                                                                ‫ואין‬

   ‫המממסשיכמןןבתימדבי סשעריףא גל‬  ‫ישראל‬  ‫הדין‬  ‫וחלביארופ‪,‬ריפבדערולאשואדת'מר"צמבוטע‪–.‬כגכ‪,‬שויאו'דא‪,‬רםהבאאחםריהומתולותעעהלריבעו‪,‬ותובחרמ‪,‬מ"וץטמ‪".‬ד‪,‬ט‪.‬ומה‬

    ‫עד סוף סימן תמב‬
‫גא[ימחתמיץכפתראנולשואקיתדרשבשבהאמיי–ננ‪-‬יוכזאר‪,‬אאודמירהלוב‪.‬אכב‪,‬ילמההפחקסמדצץיחנתו‪,‬בשעוחרמלאבדילאפמהויסתוריחיתידלבותאושאחקברותאמשבדשנרפ–בנסען‪,‬לרבלמעאנכייןלבתלעמכדיסילרסמבי‪.‬ןאמהןת‪,‬מתוגממדס"עיטס‪.‬ףעיג‪,‬אף א‬
   ‫מתהערדכפוירחןבשאכתזתדירחתת–זמריץההענמ‪-‬יצסןא‪,‬טרמףהבכהלישיאעוחחזרדר‪,‬בהמאכייןלסליוברתשאאיכניולהמ‪:‬ינ)ו‪,‬א(ברבועב‪,‬ונמשהכהרדתי‪.‬ן )עמלדבסי(ענסמייןבןמאןתיאכיתסטלוסגורסרסעלי'עיףאבוף‪.‬לאי‬
                                                                                                                                                                                                ‫ד[‬
                                                                                                                                                                                                ‫ב‪,‬‬

‫יורלהאהש'‪.‬הופגו‪,‬נריתוסשמ‪.‬ןיתן)–במיב(צבושנרמיאדעסיןרנובנןמ‪,‬ינמוהבושלהשישחםזהרווהמתיוכןלבלביפמתיסנחו‪ ,‬וברמודבו‪:‬ע)‪) .‬א(ג( ומלדאאוחררייהתפא‪,‬סעמחמד‪,‬סיהוסמיןמדמי"ןנתוטל‪.‬תגבלד‪,‬סחאעכיסשיףעלאייהרףאא‬

‫דעבליריהםםיגששהנביפאתיססןןחוח–ב‪.‬היה"הןט‪,‬מניאטפיססעןסחוםרחדמאוץרישיאתיןחאזרלשההשכישלםהליולתתבםט‪,‬לומ‪,‬המדהינדםי‪:‬נו)‪:‬א)(א(בנלזכארכיתלוהךע‪,‬מדוסהימספמיןדסמוןתחע‪..‬לת)ח)מבבבס((עסילעףעבבירלףב ב‬
‫יהר[אתה‪,‬בוכפשמריני"לשסטן‪.‬תש–)נאגכח(תורבינמישמדסוןלרתבקנוןדלםההשפהוסתחחוז‪.‬רב)הקד(דכרלעלהיבתרשובששהלהבעהדחאמחץרבהופביסוח‪,‬ם‪,‬הואאעמידןםסיסממישןומןשתתירמתםבבמלדהסנבעסיאטעףילה‪.‬וגף א‬
   ‫בתוך הפסח בכלי‬    ‫‪ -‬א‪ ,‬להפרששהותתקודעשידםלאחר הפסח‪ ,‬ועראיבךפינסחהגשבחו‪.‬ל בל‪,‬היואתם נבכשבבתש –לכבעתורחילה‬
‫ב‬                      ‫חמץ‪ .‬ג‪,‬כזתניעסרןו–בגתאיחירמץ שאינו ראוחימלץאכילה‪ ,‬מהו להשהותו‪ ,‬ומ"ט‪.‬‬
   ‫מסימן תמד סעיף ב‬
   ‫עד סימן תמה סעיף‬

                                ‫תשובות לעמוד זה יש לשלוח עם הגליון הבא‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203