Page 137 - Step and repeat document 1
P. 137
תיתרבחה הריזה תא שובכל 137
ולסיום ,סיפורים "על עצמי" מספקים תשובה לשאלה מדוע .ההחלטה
הנחושה של גבריאל להקדיש את חייו ליצירת מפגשי למידה אישיים בין מישהו
שיודע לבין מישהו שרוצה ללמוד ,נובעת מהתשוקה הכפולה שלו ,למנוע
מאחרים את החוויה של שיעמום וחוסר פשר של בית הספר ,ולעזור להם לגלות
את הכוח המשחרר של למידה ,בדיוק כפי שקרה לו בקיץ 1944עם חברו חורחה.
הסיפור של אנחנו (כולנו) ,מדבר על הערכים ,האמונות והחוויות המשותפים
לחברי התנועה .הוא עוזר לעצב את הזהות הקולקטיבית שלהם .הסיפור האישי
של גבריאל קמרה פותח לאחרים כמה פתחים שדרכם הם יכולים להזדהות עם
חוויית האכזבה שלו מבית הספר ועם ההתנסות המשוחררת שלו בלמידה .הנתק
שהוא חווה בין בית הספר לבין למידה ,ואשר גרם לו לחוש כמו מאושפז בבית
חולים לחולי נפש ,סביר שיהיה מוכר לרבים אחרים.
בתנועות התוססות ביותר ,סיפורים של עצמי אינם רק מנוסחים על ידי
האנשים המובילים את התנועות שמשתפים בהם את כל האחרים .סיפורים
המסופרים בעל פה הם פרקטיקה שגורה בקרב רבים מאוד מחברי התנועות.
התחברות אנושית כדי לשתף סיפורים אישיים של מאבקים ושינויים בחיים
— למשל ,התנסות בלמידה מעמיקה ,מורים שעדים לכוחה של הלמידה אצל
תלמידיהם או במערכות החינוך שלהם — מסייעים ליצירת תחושה של זהות
קולקטיבית ,מעמיקים את האמונה ששינוי הוא בגדר האפשר ומטפחים רגשות
של תקווה ,סולידריות ומחויבות לפעולה .וכך אנו מגיעים לסיפור של עכשיו
(של ההווה).
הסיפור של עכשיו מעביר לשומעים את הצורך לפעול .מעוגן בערכים
המעורבים בסיפורים של עצמי ושל אנחנו ,הסיפור של עכשיו מאתגר את
העולם הקיים לבנות עולם שנמצא בהתאמה גדולה יותר לערכי היסוד האנושיים
המשותפים לפעילים בתנועה ,כגון שותפות ,סולידריות ,צדק ,שוויון וחירות.
במילים של מרשל גנץ" ,)Ganz, 2009: 18( ,בסיפור של עכשיו ,הסיפור
והאסטרטגיה חופפים מפני שיסוד מרכזי של תקווה הוא אסטרטגיה — חזון
מעורר אמון האומר איך נגיע מכאן לשם ".לשם דוגמה ,המסגרת שלהלן מציגה
את הפתרון של גבריאל קמרה ( )2008לאתגר של הפיכת חדרי כיתה המקובלים
למקומות למידה תוססים ומלאי חיים.
