Page 169 - Step and repeat document 1

‫הפוליטית הריזה תא שובלכ ‪169‬‬ ‫‪12‬‬

‫חברתיות יש סיכויים טובים יותר לגבור על היריבים שלהן כאשר יש להן‬
‫מוטיבציה חזקה יותר‪ ,‬גישה טובה יותר לידע חיוני ותהליכי למידה טובים יותר‪.‬‬
‫כמי שפועלים לקידום רווחתם של אנשי חינוך‪ ,‬איגודי מורים נמצאים בעמדת‬
‫יתרון מיוחדת ליצירת תנאי עבודה המטפחים את המוטיבציה הפנימית שלהם‬
‫לשחרור הלמידה‪ .‬כמתווכים בין שרי חינוך לבין מורים יש להם גישה שאין‬
‫לאחרים‪ ,‬לידע חיוני שיכול לסייע לקידום המטרות של למידה משוחררת‪ .‬וככל‬
‫שהם מרבים להפוך את אתרי המפגש שלהם עם המורים להזדמנויות ללמידה‬
‫רצופה לטובת שינוי פדגוגי נרחב‪ ,‬כך מתחזק תפקידם בכינון למידה משוחררת‬

‫במערכות חינוך שלמות‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪ .1‬תיאור טוב של מחאות מורים בארצות הברית ובאמריקה הלטינית סביב הסוגיה‬
‫של רפורמות חינוכיות הנתפסות כאיום על תנאי ההעסקה של המורים או על‬
‫החינוך הציבורי בכללו‪ ,‬אפשר למצוא במקורות האלה‪Educational Courage :‬‬
‫‪(Schniedewind & Shapon-Shevin, 2012); Despite the Odds (Grindle,‬‬
‫& ‪2004), The Politics of Policies (Stein, Tomassi, Echebarría, Lora,‬‬
‫‪ .)Payne, 2005‬גרוסמן (‪ )Grossman, 2010‬מספק ניתוח טוב של האופן שבו‬
‫רשת של מחנכים מתקדמים בארצות הברית שפעלה כתנועה חברתית‪ ,‬הצליחה‬
‫להשיג שחרור מחובת מבחנים לתלמידי בתי ספר תיכוניים‪ ,‬וקיבלה היתר להחליף‬
‫אותם בהגשת תיקי עבודות לשם הערכת ההישגים של התלמידים‪ .‬ולבסוף‪ ,‬סלינס‬
‫ופרייזר (‪ )Salinas & Fraser, 2011‬בוחנים את התנועה החברתית בהובלתם של‬
‫תלמידי תיכון וסטודנטים בצ'ילה‪ ,‬שעלתה מתוך התנגדות לגישה הלא־מספקת‬

‫והלא־שוויונית להזדמנויות חינוכיות במדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬בפיזיקה חברתית (‪ ,)Pentland, 2014‬מצב זה מתואר כצירוף של מעורבות —‬
‫אינטראקציה שיתופית ממוקדת בתוך רשת מסוימת — ובחינת אפשרויות —‬
‫חיפוש רעיונות ופרקטיקות חדשים בעלי פוטנציאל באמצעות קשרים עם אנשים‬

‫או ארגונים מחוץ לרשת‪ .‬רשתות אפקטיביות עושות את שני הדברים‪.‬‬
‫‪ .3‬לפני שהן יוצאות לעימות פוליטי גלוי‪ ,‬תנועות לחידוש פדגוגי יכולות לקיים‬