Page 173 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫מתקבל על הדעת בחברת נשותיה החרדיות האחרות של השכונה‪,‬‬
‫במסעדות‪ ,‬ביציאה למסעות ולפיקניקים‪ ,‬והכי חשוב — היא מעוניינת‬
‫להרחיב מעט את ההשכלה! הרי אפילו לימודי קודש ממשיים לא‬
‫למדה במסגרות החינוך הביתי הפיצ'שטייני‪ .‬היא רוצה ללמוד תנ"ך‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬ספרות קלאסית‪ .‬מינימום‪ .‬היו אלו ציפיות שכל‬
‫אישה חרדית במנהטן‪ ,‬עם מעט מזומנים בכיסו של בעלה‪ ,‬יכולה‬
‫היתה להחשיב כדרישות מתקבלות על הדעת — לפחות כבסיס למשא‬
‫ומתן‪ .‬ודבורה אכן ציפתה — שכן הימים היו ימים אחרונים של ציפייה‬

‫להולדת בנה הראשון‪.‬‬
‫היא עמדה באותה העת עשרה חודשים מיום נישואיה‪ ,‬שלושה־‬
‫עשר חודשים מיום ההודעה של הרבנית על אירוסיה‪ .‬היא בת שמונה־‬
‫עשרה וחודש‪ ,‬שותה ספל תה בחלב במרפסת‪ ,‬ומצויה בתחילת תחילתו‬
‫של דיכאון קל‪ .‬דבורה ישבה והתבוננה בזריחה‪ ,‬שהתרחשה באותו‬
‫הבוקר בחמש חמישים וארבע‪ ,‬והגתה בחייה‪ ,‬חושבת ולוחשת לעצמה‬
‫שזה אדיר ונפלא והיא נוגעת בשגב של עושר‪ ,‬אבל זה לא שלה‪ .‬היא‬
‫סיכמה את מקצת טענותיה על חייה ואת תובנותיה על המתחולל בהם‬
‫כדלהלן‪ :‬בראשית היה המידור‪ .‬למה ממדרים אותה בבית הזה ממידע‬
‫בסיסי ביחס לחייה? האם איננה גבירת הבית הזה? היה הון רב בבית‪.‬‬
‫כסף‪ .‬ממון‪ .‬רכוש‪ .‬את זה ראתה בכל רגע לנגד עיניה; אבל מנין? עובד‬
‫לא סיפר לה ממה בעצם הם מתפרנסים; הוא ואביו ואחיו הוגדרו בפי‬
‫עצמם ובפי כול כ"חרושתנים"‪ ,‬כלומר בעלי בית חרושת — אבל איש‬
‫לא אמר דבר באשר לשאלה היכן בעצם ממוקם בית חרושת זה‪ ,‬אם‬
‫הוא קיים בכלל‪ ,‬ומה הוא מייצר ועבור מי‪ .‬עובד גם לא נועץ בדבורה‬
‫בנוגע לשאלות כמו חינוך הילדים‪ .‬הוא ניסה לחנך את כל האחד־‬
‫עשר‪ ,‬אלו הנשואים ואלו שבדרך‪ ,‬בדרכה המוצקה של החסידות; אבל‬
‫ניסיונותיו קירטעו להם‪ ,‬לפחות ביחס לאחדים‪ ,‬שגם מספרם לא היה‬
‫ברור לה; הילדים‪ ,‬איך לומר זאת‪ ,‬לא היו בטוחים שהמצב הזה‪ ,‬של‬
‫חינוך ביתי — שכלל גם ילדים בגי ֵלי בית ספר יסודי‪ ,‬גם תינוקות של‬

‫‪173‬‬