Page 176 - 28222
P. 176
שרה פכטר
ובפיצ'נשטיין סגדו לכוח .הארגון שסחר בבני אדם ובחומרים משני
תודעה נזקק להלבנת הון וליצירת מסמכים ופעולות כיסוי ,ואלו
נמצאו לו בחיקה החמים כביכול של פיצ'נשטיין .הקבוצה עם הזקנים
הלבנים והשאלים השחורים ,שבאמת הצליחה לזרות חול בעיני החוק
באמצעות התפאורה והאביזרים המשובחים שהציגה .והיתה שם גם
אידאה .החותם הפרנקיסטי האמיתי ,שקרא להפר כל חוק אלוהי
בדרך לגאולה של חוטאים העולה מן האופל ,שמור היה כמבצר
בתוך מבצר בידי משפחת אטקסוב .עובד אטקסוב הקפיד לעבור
במודע — במועדים נקובים — על חוקי התורה; הספר "דברי האדון"
של פרנק היה נר לרגליו ,וגרסה פולנית קדומה שלו שכנה בכספתו.
לצד זאת ,לאחר שנים של הסוואה כעין "אנוסים" בספרד — אנוסים
פרנקיסטים שנטמעו בקהילות יהודיות אורתודוקסיות לאחר רדיפות
עד־מוות בידי השלטונות בפודוליה — כבר היה הממשק בין יהדות
לפרנקיזם מעוות ,גרוטסקי ,צורם .על כל זאת נוספה הקונסטרוקציה
הפיצ'נשטיינית ,יצירת מוחו של ליטמנוביץ' ,בורא ה"חסידות" הזאת.
הוא שזר אוסף אקראי של מנהגים גליציאניים־פולניים מחסידויות,
כמו צאנז ,גריבוב ,צ'נסטחובה ועוד ,בדגש בצ'נסטחובה ,ש"האם
השחורה" ,שדיוקנה היה תלוי במנזר השוכן בה ,היתה אייקון מרכזי
בפרנקיזם המוקדם ויצרה מראית עין של חסידות .היא אכן תיפקדה
ככזו עבור המעגל השני ,שלא בא לא בסוד החותם הפרנקיסטי ואף
לא בסוד ה"מפעל" .המעגל השני הסווה את הראשון .המעגל הראשון
פירנס את השני.
במסגרת הלבנת ההון עבור ה"קיפוד" התחכך עובד אטקסוב בהון
אנושי ,שכלל גם בני אדם שמכרו את גופם (לא תמיד מרצון) להשתלות,
גם "משרתים קבועים" שהיו סוג של פועלים־בתנאי־דחק ,שלא לומר
עבדים במסווה של "אנשי סגל ,משרד ,אבטחה וחדרנות" .וגם בן־
בלי־שם ספק־יהודי שלא ידע מי אביו (הלא חוקי) ,ואמו מתה בלידתו
176
