Page 178 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 178

‫‪ 178‬אלין הילדרברנד|‬

‫טאג קונה את טבעת האגודל ויוצא מהחנות אחוז פרפורי‬
   ‫התרגשות‪ .‬הטבעת יפהפייה — הוא משוכנע שמריט תאהב אותה‪.‬‬
                               ‫גם האושר שלו הוא יופי של דבר‪.‬‬

‫בשמונה־עשר בחודש טאג מגיע מוקדם לבית המלון‪ .‬הוא הזמין‬
‫לחדר זר ורדים יקרים ושמפניה‪ .‬הוא מניח את קופסת המתנה‬
‫מג'סיקה היקס בין הפרחים לבין ְמכל הקרח‪ .‬הכול מתנהל כשורה‪,‬‬
‫אבל משהו בתרחיש הזה גורם לו להרגיש כמו אחרון הבעלים‬
‫הבוגדניים‪ .‬הוא קלישאה‪ ,‬גבר בגיל העמידה ששוכב עם אחת‬
‫החברות של כלתו כי אשתו עסוקה וטרודה‪ ,‬והוא צריך שילטפו לו‬

                                                           ‫את האגו‪.‬‬
‫הוא מחכה בחדר לבואה של מריט‪ ,‬אבל היא מסמסת לו שתאחר כי‬
‫היא אצל קוסמטיקאית‪ ,‬עושה שעווה בקו ביקיני‪ .‬הכנות שלה מצננת‬
‫מעט את התלהבותו‪ .‬היא חייבת לציין שהיא עושה שעווה? יש בזה‬

                                                           ‫משהו גס‪.‬‬
            ‫הוא מחליט לרדת לשתות משהו בבר‪ .‬משקה אמיתי‪.‬‬
‫ברגע שהוא נכנס לבר‪ ,‬מבטו מצטלב עם מבט של אחר‪ ,‬ולמרבה‬
‫החלחלה מתחוור לטאג שזהו בנו תומס‪ .‬בלי לחשוב הוא מזנק אל‬
‫מאחורי עמוד ומסתתר שם‪ .‬הוא מחכה שניות אחדות חסר נשימה‪,‬‬
‫פעימות לבו דוהרות כמעט עד עצירה פתאומית כשהוא מחכה שתומס‬
‫ייגש אליו וישאל מה הוא עושה שם‪ .‬מה יוכל טאג להגיד? שהוא פוגש‬
‫לקוח למשקה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ואז‪ ,‬כשהלקוח לא יגיע טאג יעמיד פני מרוגז‬

                                  ‫ו ֵיצא החוצה לעשות שיחת טלפון‪.‬‬
‫הוא מחכה‪ .‬כלום לא קורה‪ .‬טאג ראה את תומס‪ ,‬אבל האם ייתכן‬
‫שתומס לא ראה את טאג‪ ,‬או שראה אותו אבל איכשהו לא קלט‬

                                         ‫שהפרצוף הזה שייך לאביו?‬
‫לאחר שעובר די זמן טאג מחליט לעשות מעשה‪ .‬הוא מציץ‬
‫מאחורי העמוד‪ .‬תומס בוהה בכוס הקוקטייל שלו‪ .‬הוא נראה אומלל‪.‬‬
‫טאג מודע היטב לכך שעליו להסתלק בדחיפ ּות מהמלון‪ ,‬ואף על‬
‫פי כן ארשת פניו של בנו הבכור מושכת את תשומת לבו‪ .‬הוא נזכר‬
‫בשיחת הטלפון מסרג'יו‪ .‬תומס יוצא מוקדם מהעבודה‪ ,‬תומס לוקח‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183