Page 200 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A

‫‪ 200‬אלין הילדרברנד|‬

‫בו בסופי שבוע‪ ,‬אפשר למצוא את ש ּו ֶטר מבלה עם חבורת המנכ"לים‬
‫שלו‪.‬‬

‫אבל בסוף השבוע של עשרים ושלושה ביוני ׁש ּו ֶטר מגיע לננטקט‬
‫עם בנג'י וסלסט‪ .‬סלסט נרגשת לפגוש אותו סוף־סוף‪ .‬היא שמחה‬
‫שהוא מצטרף גם מפני שזהו ביקורה הראשון בננטקט‪ ,‬ביקורה‬
‫הראשון באתר נופש קיצי כלשהו‪ ,‬וכן סוף השבוע הראשון שלה עם‬
‫גריר וטאג‪ ,‬הוריו של בנג'י‪ .‬סלסט כבר פגשה את טאג וגריר בשלוש‬
‫הזדמנויות שונות‪ .‬הפעם הראשונה הייתה בארוחת ערב במסעדה‬
‫הצרפתית ּב ּו ֵבט‪ ,‬וכעבור שבועות אחדים בכנסיית סנט ג'יימס ביום‬
‫ראשון ולאחריה ארוחת דים סאם בצ'יינטאון‪ .‬המפגש השלישי היה‬
‫ארוחת ערב בדירתם של בני הזוג וינבורי בפארק אווניו פינת רחוב ‪17‬‬

‫לרגל יום הולדתו העשרים ושמונה של בנג'י‪.‬‬
‫בני הזוג וינבורי פחות מאיימים משסלסט ציפתה‪ .‬טאג חברותי‬
‫וכריזמטי; גריר מעט מתוחה ומלכותית‪ ,‬לפחות עד כוס השמפניה‬
‫השנייה‪ ,‬שאז היא נרגעת והופכת לחמימה ומצחיקה‪ .‬הם עשירים‬
‫מעבר לחלומות הכי פרועים של סלסט‪ ,‬אבל כפי שהיא התאמצה‬
‫להיראות בת טובים תרבותית הם התאמצו להיראות נטולי יומרות‪,‬‬
‫כך שהם נפגשו בשביל הזהב‪ .‬אף אחד מבני הזוג וינבורי לא הניד‬
‫עפעף כשסלסט הכריזה שאביה מוכר חליפות בקניון ואמה עובדת‬
‫בחנות המפעל של קריולה‪ .‬גריר שאלה כמה שאלות לגבי מצבה‬
‫הבריאותי של קארן‪ ,‬ובכך הביעה את דאגתה בלי להיראות מלאכותית‬
‫או שתלטנית‪ .‬הם גרמו לסלסט להרגיש בנוח‪ .‬הם גרמו לה להרגיש‬

‫טובה מספיק‪ ,‬וזו הייתה הפתעה נעימה עבורה‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬המחשבה לשהות במחיצתם סוף שבוע ארוך בננטקט‬
‫מלחיצה את סלסט‪ ,‬והיא שמחה שש ּו ֶטר יהיה שם כדי להפיג מעט‬

‫מהמתח‪.‬‬
‫הם יוצאים לדרך בשעת אחר צהריים מאוחרת ביום חמישי וחוזרים‬
‫בראשון בערב‪ .‬סלסט לקחה חופש מהעבודה ביום שישי — יום החופשה‬
‫הראשון שלה בשנה וחצי האחרונות; החופשה הקודמת שלקחה‪ ,‬של‬
‫שבוע‪ ,‬הייתה כדי לטפל בקארן אחרי כריתת השד הכפולה‪ .‬הם טסים‬
‫מנמל התעופה קנדי בטיסה של ג'ט בלו‪ .‬זו טיסה של ארבעים דקות‬