Page 137 - V3
P. 137

5
 VOL-3
                                   Sefer Chafetz Chayim                                                                    םייח ץפח רפס
                                 Hilchot Esurei Lashon Hara                                                            ערה ןושל ירוסיא תוכלה
                                   Kelal Zayin  -  Halachah 5                                                               ט הכלה -  ז ללכ


                is because the Maharik’s reproach was much stronger than this argument.                 דיעהל ןיד תיבל אבש לכד ו"ל ק"ס ש"בב םש קספו ןמאנ
                This is because Reb Aharon’s enemies started that rumor, thus it was not
                considered a rumor at all.                                                              אמשד ןנירמאו ינהמ אל ומות יפל חיסמ אוה םא וליפא
                Understand something more, that a story circulating throughout society                  ומות יפל ארקנ אהי ונינינעב ימנ יכהו ,דיעהל ותנווכ
                meets the criteria of a “persistent rumor” only if many people affirm it.               וא  ותונגל  ידכ  ורופיסב  ותנווכ  ןיאש  ןיאור  ונאש  לכ
                However, if we know that only one person initiated the story and because
                of him word circulated throughout society, it too does not qualify as a                 םתס רפסמ ומות יפל קר ורבח לע םינדמ הזב ררועל
                “persistent rumor” and with certainty it is forbidden to rely on that story,            אוה היא ינולפ תודוא הלחתמ והולאש םאו .היהש השעמ
                G‑d forbid, and proceed to humiliate that person.  This is called a “rumor
                with its own rebuttal attached to it.”  This is the opinion of the Maharik              ,ומות יפל ארקנ הז ןיאש םש ראובמ תמש םהל רמאו
                in  Source  #188  (at  the  end  of  this  sefer  I  quoted  the  Maharik’s  entire     ורפיסש קר ומצעב ול והולאש אל וליפאש הזמ רתויו
                responsa).
                                                                                                        רמאו יתוכ םהל אבו דחא לארשי תודוא דחיב םישנא ינש
                This is also the law regarding accepting Lashon Hara as truth and hating
                the person who (reputedly) committed the sin (that based on a rumor that                םא ינולפ ידוהיה ןמ ול ורמאו םירבדמ םתא המב םהל
                was not “persistent,” one is not allowed to believe the Lashon Hara) even               יפל חיסמ ארקנ הז ןיא ,תמש םהל רמאו תמ וא יח אוה
                if the person who started the rumor was a qualified witness, and of course
                even more so if the person who launched the rumor was from among the                    היתוכד ימנ אכהו ,ה"הגהבו ו"טסב םש ראובמ ןכ ומות
                group of the “victim’s” enemies.  And even if the “victim” now lives in                 ויה  אל  םא  קר  ומות  יפל  ארקנ  אל  ערה  ןושל  ןינעב
                a different city where he has no enemies and still the rumor about him is
                circulating there as well, even so there is no substance to this rumor at all,           .ותונגב וא וחבשב אוהה שיאה תודוא הליחתמ םירבדמ
                because (even if it is “persistent”) we know that his enemies began the
                rumor in the first city and it now spread to the city where he is currently
                living.                                                                                 קר ומות יפל ארקנ אלד ד"יסב םש ראובמד דוע עדו
                Understand that everything we have elaborated upon until now applies                    ןיוכתנ ןפ אלתמא םש שי םא לבא ,אלתמא םש ןיא םא
                if no financial loss is caused to the victim.  But if there was an aspect of            וא ,םירחאה לע הזב המיא ליטהל ידכ וא ,רחא רבדל
                financial loss to the victim, it is glaringly obvious that no rumor could
                suffice to be the basis that would allow a loss (to this “victim”) except if            ארקנ אל ות ,הז בזכב ומצע ידי קיזחהלו תופיל ידכ
                two qualified witnesses presented testimony in Beit Din, as the Gemara                  הברה יכ ,אוה ךכ ערה ןושלב ימנ אכהו .ומות יפל חיסמ
                Ketubot  clearly  relates  (36b)  “that  a  rumor  circulated  that  she  was  an
                adulteress…”  This  is  how  the  law  is  stated  in  Shulchan Aruch  Ehven            רבדיש ידי לע ומצע תא דבכל ורופיסב אוה ןיוכמ םימעפ
                HaEzer section #177 paragraph #4.                                                       התע דע ואנוש היהש ןיעדוי ונא םא טרפבו .וריבח ןולקב

                ======      =======    ========                                                         אוה םירעמד ומות יפל חיסמ ךייש אל הזכ שיאל יאדוב
                  [This final paragraph of this Be’er Mayim Chayim appears here in the edition
                  pubished by the Association of “Poral Ta’asiyot,” 5751, Bnei Brak.  In other          ש"בב ד"ס ז"י ןמיס רזעה ןבאב אידהל שרופמדכו הזב
                              editions it appears at the end of the sefer. ]
                                                                                                        ןניא וז תא וז תואנוש ןתקזחש םישנ השמחד ג"י ק"ס
                Understand the following regarding the man who leads the Tefilot of a                   ןמות  יפל  ןיחיסמב  וליפא  ןלעב  תמש  דיעהל  תונמאנ
                Tzibur; that from the Magen Avraham section #53, paragraph #7 (please
                reference the Ma’Chazit HaShekel and the Pri MeGadim (Eshel Avraham)                    אדיבעד אתלימ אוה םשד ,םשמ אוה רמוחו לקו ,ש"יע




        127                                                                                                                                                          142
      volume 3                                                                                                                                                    volume 3
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142