Page 179 - SHOSH

‫הידור מצוה‪-‬הידור מהצודהסיעםדבשחוליפהש | ˜‪‰‡Ú‬‬ ‫‪  ‬‬

‫והסבת‡ו‪Ï‬ת‡ מגמןכאןעדןראיל'בודאסתלמהאשתדגתמף' בקאשזמילחותבשיהטניתשור'איןאבשהלו‬

‫והלצכןאצבאעילם‪.‬תשובה יותר גדול מצדיק ולכן היא מקודשת‪.‬‬

‫‪ ‰ÔÈȉÚÂ‬הענודשממו"תשנהבניס"םד רבקספמרהינאדהרשש ילערקיבח עשזמוהדדצב"רה‪.‬רוחני‬

‫ועל כן לכבודם מביאים הדסים כדי שיהנו ג"כ מאיזה דבר‬
‫‪‬‬
‫בעוה"ז‪.‬‬

‫על‬ ‫לפי"ז למה כשהרמב"ם הביא המנהג לברך‬ ‫‪ ÈχÂ‬יובן‬
‫על‬
‫וכתב‪ w‬ונ‪‬מ‪‬צ‪‬א‪ ‬מ‪‬בר‪‬ך‪‬שמו‪J‬נה ברכות‪ ,‬כמ"ש‬ ‫ההדס לא הוסיף‬

‫ברכת ‪‬ה‡יי‪È‬ן˙‪È‬שנבמסצפאר נמבתירבךותשבהעקובדרשכולת‪.‬הגאון חרקובער רב זצ"ל‬

‫וכההזששבזכ"לאווילהדםסט‪Â",‬לנסר‪È‬יאכחבמ"פויב]ז‪Ï‬ונשרץוצדא""דלםללב[יכבקעונרכוליכמהאיתיהיתבהדישקחחרסהמדפייייאץןםשבנימזעונחםהדוניכירביילכרםואםילתיכזבלל"רפשאכ"לנתלילואךמהשיעדהומאצאשברלמחמפבהושידהרהויםעהדמשולרבוביראר'תרדםככובליבנרתכתלש"ישרכדהה‪.‬משאואתח‪,‬לואתפותיהנמשליבשהיריאעןםבלבםראכימשילאעלאוום‪.‬ןןלת‪:‬ו‬
‫אם הי‪Â‬ה‪„‬מ‪‬צ‪Í‬והדרלוהשדרישרקלפערלשתפעי"לפיןמו"לשא בעגלמ'מימווןמ‪,‬אא]זדףודעא"וי עה"יבה[‬

‫האחמירוברבלאהדחרמלרקאנוותריחתנפיילפיןקחמיןהודשירין‪.‬וראיבחל מכבמיואישםמלצואהדםלהפדקרחועתל‬

‫ה–תפאילשירן כעןלהוכןא הממרצמוזיהםלהלדהרםעללחהתמןמווןלכאלםה‪,‬הםאתאםצלומ בתחתכתנליםת‬

‫עהכשירוות‪,‬אבולאםשזיוהציאהיאעתםמשמוכנלו ועפלקהחיודתוראימךצולתהתנפיהגל‪.‬ין מי יודע‬
‫עלכהא"יזהשב[הדהארולכם‪Â‬אבשש‪Á‬לממםוש˘צמווחו‪‬חנתשול˙קה‪È‬אבתדאיפשתלויבכתפומלוליררריןשאתוריהזלעדדההקקההנמיליסהץדהיוכיןוררמט‪',‬םכבהןוכייבוצוהכןיחהאלנודטןישבתחבהוואיבדרהמ"הדשרבי‪,‬קפ‪.‬פוורבהכוגמדימשו'לימבומכהד‪.‬שבריעימיתעתואוכם‪".‬וםתל‪.‬מ]כרודכמףש"ראו'שחי‬

‫‪ ‰ÂÂΉÂ‬דכשמתחתני‪‬ם צ‪‬ריך‪‬לדעת מתי לדבר וגם מתי‬

‫לא לדבר‪.‬‬

‫‪ ˙"¢Â‬ד‪w‬ברי‪ ‬י‪‬צי‪‬ב ]‪‬ח‪"‬א‪ ‬סי'‪‬קל"‪‬ה‪‬או‪‬ת ו'[‪ J‬מפרש הטעם‬
‫שמבר‪‬כי‪Ù‬ם‪˜Ò‬עללההלהכדהסיבםאו"מחשוסםי' שתרמנר"בויםשצשרימךחלהחזעולר יאדחםר‪.‬י הידור‬

‫מצוה בקניית האתרוג‪ ,‬ואם מוצא שני אתרוגים לקנות והאחד‬
‫הדר מחבירו יקח ההדר אם‪ ‬אי‪‬ן מ‪‬ייקרים אותו יותר משליש‬

‫מלגו מדמי חבירו‪.‬‬