Page 262 - SHOSH
P. 262

‫‪  ‬‬  ‫‪ | Á‬חרב גאותך‬

                   ‫‪J   w‬‬

‫‪ Â‡ˆÓ‬דבר נפלא בזוהר חדש ]בראשית במתוק מדבש עמוד‬

‫רפ"ב[ וז"ל‪ :‬פתח רבי אלעזר פומיה ואמר ]דברים ל"ג כ"ט[ "אשריך‬
‫ישראל מי כמוך‪ ,‬עם נושע בה' מגן עזרך‪ ,‬ואשר חרב ‚‡‪."Í˙Â‬‬
‫וכי גאותן של ישראל חרב הוא‪ ,‬הא החרב לעשו אתיהיבת‬

   ‫דכתיב ]בראשית כ"ז מ'[ "ועל חרבך תחיה"‪ ,‬אבל ישראל לא‪.‬‬

‫‡‪ ‡Ï‬הכי שמענא מאבא ]רבי שמעון בר יוחאי[‪ ,‬דאלין אינון‬

‫תלמידי חכמים דכד שמעין מלה ולא אתיישב בלבהון הרי אינון‬
‫מגיחין דא עם דא‪ ,‬כהנך דמגיחי קרבא בחרבא ובעיין למקטלא‬

                                     ‫דא לדא‪ .‬עכ"ל הזוהר חדש‪.‬‬

‫‪ ‰ÊÂ‬דבר נפלא שהמלחמתה של תורה זוהי גאותן של‬

‫ישראל דבזה הם מראים שהתורה היא כל חייהם וכל מאוייהם‪,‬‬
‫ומי שאומר דבר שאינו נשמע בתורה ההרגשה של הלומד הישר‬
‫כאילו חבירו פוגע בעצם חייו‪ .‬וזה מה שאמרו ]בברכות דף ס"ג‬
‫ע"ב[ "חרב אל הבדים ונואלו" היינו דאותם שאינם נלחמים‬
‫אלא מניחים חרבותם בתוך כיסיהם הרי הן מטפשים שאינם‬

                                         ‫מחדדים זה לזה בהלכה‪.‬‬

‫‪ È„ÎÂ‬הבחור החשוב ישראל מאיר פיש נ"י מבני ברק‬

‫רצה לפרש דקאי על תפילה מלשון "חרבי וקשתי"‪ ,‬היינו‬
‫תפילותיהן ובקשותיהן של ישראל שזהו החרב פיפיות בידן‪,‬‬

                                         ‫וזהו "אשר חרב גאותך"‪.‬‬

‫‪ ÔÂ‬יהוידע שבת ]דף פ"ט ע"ב[ כתב והנה התורה מכונה‬

‫בשם חרב כמו שאמרו לעיל ]דף מ"ג ע"א[ "חגור חרבך על ירך‬
‫גבור" ]תהלים מ"ה ד'[ בדברי תורה כתיב‪ ,‬ולכן אמרינן לעיל ]דף‬
‫ל"ג ע"א[ חרב בא לעולם על ביטול תורה‪ .‬ולכן אמרינן בסנהדרין‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267